Page 50 - חיי יוסף
P. 50
וייס – הגליל במאה הראשונה
איור .19ציפורי ,מכלול כלי חרס מהמאה הראשונה לסה"נ .הכלים התגלו בבור מים קדום שבוטל עם הקמת
התאטרון בציפורי בשלהי המאה הראשונה או בראשית המאה השנייה לסה"נ.
עיר ופוליס בגליל במאה הראשונה לסה"נ
יישובים אחדים כונו בפיו של יוספוס "עיר" ,מקצתם בטעות ואחרים בצדק מפני שהיו גדולים במיוחד,
אך רק טבריה ,בין כל ערי הגליל ,ראויה לאור הנאמר עד כה לתואר פוליס .ייתכן ששלוש הערים הגדולות
בגליל הנזכרות אצל יוספוס השתרעו על פני שטח דומה ומספר התושבים בהן היה דומה ,אבל הארגון
הפוליטי ,המערך העירוני והנוף האדריכלי בטבריה במאה הראשונה לסה"נ היו שונים מאלה של ציפורי
(וכן מאלה של גברה ,שעדיין לא נעשו בה חפירות ארכאולוגיות) .העיר שיוסדה בחסות הקיסר כפוליס
יוונית־רומית זכתה לאוטונומיה פוליטית והתקיימו בה מוסדות השלטון הדרושים לניהול עצמי של
העיר .לכאורה כך היה גם בציפורי ,אבל אין כל מידע התומך באפשרות הזאת .מנאומו של יוסטוס
בן פיסטוס ,ראש הסיעה השלישית בטבריה ,המדגיש לשומעיו את בכורתה של עירם לעומת ציפורי,
משתמע כביכול ששתי הערים שוות; אבל יש לדייק במשמעות הדברים (חיי יוסף .)39–36 ,יוסטוס מדבר
על עליונותה של טבריה על פני שכנתה ,אך אין הוא מתכוון למבנה העיר או לגודלה אלא לשליטה
ה ִמנהלית והפוליטית בגליל .ואכן אין עוררין על כך שציפורי ששימשה בירת הגליל עם חלוקת הארץ
למחוזות בימי גביניוס (מלחמת היהודים א )170 ,וזכתה בזמן מאוחר יותר בבכורה ,שווה במעמדה
לטבריה 81.ציפורי אכן ראויה לשמש בירת הגליל ,מרכז ה ִמנהל ,אך אין להסיק מכך על פני העיר ועל
יחסים בין ערים .לעומת זאת לוין וגודמן סוברים 81מדברי יוספוס ברור שלפני המרד התחרו שתי הערים על
שהמתח והתחרות בין שני המרכזים החשובים בגליל הבכורה בגליל ,אולם חסרונם של ביטויים בפיהם של
המשיכו גם במאות הראשונות לאחר חורבן הבית .ראו: חכמים בני המאות השנייה והשלישית לסה"נ מעידים,
י"ל לוין ,קתדרה( 22 ,טבת תשמ"ב) ,עמ' ;39–36גודמן, לדברי מילר ,שהיריבות בין טבריה לציפורי שככה ולא
התקיימה לאחר המאה הראשונה לסה"נ .ראו :מילר,
מדינה וחברה ,עמ' .134–133
41
