Page 52 - חיי יוסף

‫וייס – הגליל במאה הראשונה‬

‫טבריה וציפורי הנזכרים אצל יוספוס לא פעם‪ .‬נופם האדריכלי של הערים היה אולי שונה אך הדבר לא‬
‫השפיע על אורח חייהם של התושבים שם ומנהגיהם פנימה בתוך הבית שהיו דומים ממקום למקום‪.‬‬

‫ג‪ .‬אוכלוסיית הגליל במאה הראשונה לסה"נ – בין עיר לכפר‪,‬‬
‫תרבות חומרית ודפוסי התנהגות‬

‫צביונם של יישובי הגליל במאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬בין גדולים ובין קטנים‪ ,‬היה מקומי‪ ,‬כפרי‪ ,‬חוץ‬
‫מטבריה‪ – ‬הפוליס היחידה בגליל שחזותה מונומנטלית‪ .‬הבנייה ביישובים הכפריים‪ ,‬בין שנכנה אותם‬
‫עיר קטנה ובין שנקרא להם כפר גדול‪ ,‬הייתה פשוטה‪ ,‬ללא תכנון מוקדם ובמרבית המקרים השתמשו‬
‫בחומרים מקומיים‪ .‬מראה היישובים למי שהביט עליהם מבחוץ היה אחיד למדי‪ .‬בתי המגורים בציפורי‬
‫נבנו במדורג על מדרון הגבעה וכך גם ביודפת ובגמלא‪ .‬גם נופם האדריכלי של היישובים היה דומה‪ ,‬וחוץ‬
‫מבית כנסת שנוספו עליו מבנה גדול אחד או שניים לצורכי ציבור‪ ,‬הבתים הפרטיים מילאו בצפיפות את‬
‫קו האופק‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כשם שציפורי אינה דומה לטבריה‪ ,‬וההבדל אינו רק במקומן הטופוגרפי השונה‬
‫אלא בעיקר בטיב הבנייה ובסוגי המבנים בכל אחד משני היישובים‪ ,‬כך גם במרחב הכפרי נמצא גיוון מה‬
‫במרקם היישובי ובחזות החיצונית השונה ממקום למקום‪ .‬התמונה היישובית המצטיירת מהממצאים‬
‫הארכאולוגיים מורה אפוא מצד אחד על דמיון ומצד אחר על גיוון בין יישוב אחד למשנהו‪ ,‬גיוון שמקורו‬
‫כפי הנראה ביכולתם הכלכלית של תושבי הכפרים בגליל‪ ,‬באוריינטציה התרבותית שלהם‪ ,‬במידת‬

‫פתיחותם ובמידת רצונם לתכנן‪ ,‬לבנות ולעצב את ביתם או את יישובם ברוח הזמן‪.‬‬
‫כיבושי החשמונאים בצפון הארץ הביאו לביסוסה של האוכלוסייה היהודית בגליל שהתעצמה עם‬
‫הזמן מבחינה יישובית‪ ,‬גדלה מבחינה דמוגרפית והתבססה מבחינה כלכלית‪ .‬ממצאים ארכאולוגיים‬
‫אחדים המופיעים באופן אחיד למדי ברחבי הגליל עשויים ללמד גם על זהותם האתנית של התושבים‬
‫המתגוררים בחבל ארץ זה‪ ,‬על אורח חייהם ועל דפוסי התנהגותם במאה הראשונה לסה"נ‪ .‬הם מעידים‬
‫כי על אף המתח הרב בין עיר לכפר ועל אף היריבות הפוליטית־דתית־חברתית בין הגליליים לבין תושבי‬
‫ציפורי וטבריה – כפי שמיטיב יוספוס לתאר בספרו האוטוביוגרפי – הבדלים אלו במציאות היומיום‪,‬‬
‫בגבולות היישוב או פנימה בתוך הבית‪ ,‬היטשטשו לגמרי וכאילו אינם קיימים‪ .‬הממצא החומרי מהעיר‬
‫ומן הכפר מלמד‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ ,‬על זהות תרבותית דומה ואף אחידה למדי ועל פיו נוכל להסיק‬
‫שהאוכלוסייה היהודית בגליל במאה הראשונה לסה"נ הייתה מגובשת מבחינה אתנית־תרבותית־דתית‬

‫ומנהגיה דמו מבחינות רבות למה שהיה נהוג ביהודה ובירושלים‪.‬‬
‫בסקירת הממצא להלן נציג תחילה את המתקנים ואת החפצים שהיו בשימושם הייחודי של היהודים‬
‫בשלהי ימי הבית ואחריהם נביא את הממצאים המעידים על השפעות נכריות על התרבות המקומית‪.‬‬
‫לאור הנתונים הידועים כיום במחקר הארכאולוגי נבקש לעמוד על צביונה של האוכלוסייה היהודית‬

‫בגליל‪ ,‬אורח חייה ומנהגיה במאה הראשונה לסה"נ‪.‬‬

‫מקוואות‬

‫מקוואות הטהרה הם ייחודיים ליישובים היהודיים במרחב הארץ־ישראלי ונחשפו גם בכמה אתרים‬
‫ברחבי הגליל‪ .‬מרביתם היו בשימוש פרטי‪ ,‬אך נמצא אותם גם במרחב הציבורי‪ ,‬למשל בגמלא‪ ,‬שם‬
‫הם מצויים בחזית בית הכנסת או בצד מתקני תעשייה‪ .‬תבניתם של המקוואות הגליליים‪ ,‬שנתגלו‬

‫‪43‬‬