Page 56 - חיי יוסף
P. 56
וייס – הגליל במאה הראשונה
לאלה של תושבי יהודה ,את הנרות הלא מעוטרים שייצרו יהודים על פני הנרות העגולים הרומיים,
שהיו גם מעוטרים בדרך כלל97.
כלים מאבן גיר רכה ,המוכרים היטב בירושלים ,היו גם בשימושם של בני הגליל ,בני כפרים ויושבי
הערים כאחד .הם נזכרים בסיפור נס המים שעשה ישו בחתונה ב"קנה" (יוחנן ב ,ו) ודומים להם נמצאו
למשל בכמויות גדולות ביודפת ,בגמלא ,בכפר נחום ,בנצרת ובציפורי 98.בצד ה"קלל" ,כלי אגירה גדול
דמוי גביע ובעל מפתח רחב שאינו נפוץ כל כך בגליל ,נמצא כמויות גדולות של ספלים (מכונים בספרות
המחקר "ספלי מדידה") ,קערות ומגשים בגדלים שונים ,מכסים לקנקנים וכלים קטנים לשימוש אישי.
מצאי הכלים ,מהם העשויים בחריטה ומהם העשויים ביד ,דומה במידת מה לזה של ירושלים ,אם כי
מובחנים הבדלים בשיטות הייצור ודומה שהיחס המספרי בין הטיפוסים השונים בגליל שונה במשהו
מזה שבירושלים .הגם שבתי המלאכה בירושלים נודעו בתוצרתם ,הממצאים הארכאולוגיים מלמדים
שבגליל פעלו כמה בתי מלאכה לייצור כלי אבן ,אך אין להוציא מכלל אפשרות שכלים אחדים ,ואולי רק
טיפוסים מסוימים ,הובאו מהדרום .שני בתי מלאכה ,וייתכן שהיו קשורים זה בזה ,נתגלו עד כה בגליל:
אחד בכפר ריינה והאחר לא הרחק ממנו ,למרגלות הר יונה ,סמוך לנצרת 99.בתי מלאכה אלו ,השוכנים
לא הרחק מציפורי ,התמחו בעשיית ספלי מדידה ,ובזה שלמרגלות הר יונה ייצרו גם קערות מסוגים
שונים .גרעיני כלים ופסולת ייצור שנמצאו בבית לחם הגלילית מעידים שהיו בתי מלאכה קטנים יותר
בכמה מיישובי הגליל התחתון 100.יש להניח שהיקף הייצור במקומות הללו הותאם לסיפוק הדרישה
המקומית לכלים מסוגים שונים.
כמויות קטנות ביותר של כלי אבן נתגלו ביישובים נכריים לאורך מישור החוף או בעבר הירדן,
אך מרביתם נמצאו באזורים שהיו מיושבים בצפיפות ביהודים ,כך שהם נמנים ,ובצדק ,עם הסממנים
המובהקים המעידים על נוכחות יהודית מוגברת במקום שנמצאו .את כלי האבן שנוצרו בידי יהודים
ולשימושם של יהודים אנו מוצאים באותם היישובים שנחשפו בהם גם מקוואות טהרה .קשה לקבוע
מה גרם לייצר את הכלים הללו בהיקף כה גדול דווקא במאה הראשונה לסה"נ ואולי מעט קודם ,ולאיזו
דרישה או צורך הם נועדו 101.יצחק מגן ואייל רגב קושרים את ייצור כלי האבן להקפדה היתרה על הלכות
טהרה בקרב חוגי הכוהנים ,הפרושים ואנשי כת קומראן בשלהי ימי הבית השני 102.שמעון גיבסון סובר
שמדובר בתופעה חברתית רחבה יותר שאינה קשורה בהכרח לענייני טהרה ולקבוצה דתית מסוימת103.
ברלין לעומתם עומדת על הדמיון של כמה מכלי האבן לכלי הפאר של הנכרים וסבורה שהיהודים
ספק אם אפשר להסתמך עליהן היות שהבדיקה שלו .28–27
הצטמצמה לשלושה אתרים בגליל ,מה גם שבמקרה 9 7ראו :ברלין ,חיים לפני המרד ,עמ' .437–434
של ציפורי הוא דן רק בשטח חפירה אחד ,ולא בכלל 98ראו :מגן ,תעשיית כלי אבן ,עמ' ,161–160ושם הפניות
הממצאים בחלקיו האחרים של האתר .ממצאים חדשים
בגליל ובייחוד בציפורי ובטבריה מלמדים שכלים אלו היו לאתרים האחרים.
ככל הנראה בשימוש היהודים בגליל עד המאה השלישית 9 9צ' גל ,עתיקות( 20 ,תשנ"א) ,עמ' .*26–*25תודתי נתונה
לסה"נ לפחות ואולי אף מאוחר ממנה .ראו :ז' וייס,
חדא"ר( 115 ,תשס"ג) ,עמ' Z. Weiss, The Sepphoris ;30 לידידי ד"ר דוד עמית על המידע שנתן לי על החפירה שלו
Synagogue: Deciphering an Ancient Message through למרגלות הר יונה.
100א' אושרי ,חדא"ר ,קו (תשנ"ז) ,43 ,וראו גם :גיבסון ,בתוך:
Its Archaeological and Socio-Historical Contexts,
ספר לופרדה ,עמ' .291–289
Jerusalem 2005, p. 310 101מקובל להניח שהשימוש בכלי האבן החל בשלהי המאה
1 02ראו :מגן ,תעשיית כלי אבן ,עמ' ;147–138א' רגב,
בתוך :מחקרי יהודה ושומרון :דברי הכנס השישי הראשונה לפסה"נ ונמשך עד אחרי החורבן ,כך שהכלים
תשנ"ו – ( 1996בעריכת י' אשל) ,קדומים ואריאל ,1997
עמ' ,95–79וביתר הרחבה :הנ"ל ,בתוךJSJ, 31 (2000), : נעלמים כמעט לגמרי מהממצא לאחר מרד בר כוכבא.
pp. 176–202 ראו :מגן ,תעשיית כלי אבן ,עמ' .162כלי האבן בגליל
103ראו :גיבסון ,בתוך :ספר לופרדה ,עמ' .303–302מילר אף
נמצאו ,לדברי ריד ,רק בשכבות מהתקופה הרומית
הקדומה ,כך שמבחינה כרונולוגית משך זמן השימוש
בהם דומה לזה שביהודה .ראו ,J. L. Reed :בתוך :מטקסט
ומאבן ,עמ' .401–381מסקנותיו של ריד מעניינות ,אולם
47
