Page 59 - חיי יוסף
P. 59
חיי יוסף
קברים וקבורה
מנהגי הקבורה היהודיים בתקופת הבית השני מוכרים בעיקר לאור הממצאים הרבים בירושלים
ובסביבתה ,שמהם למדים על צורת הקברים ,עיטוריהם ,שיטות הקבורה ומקומם של הקברים בפריפריה
היישובית 115.מערות קבורה רבות נחשפו בגליל ,אולם שלא כמו אלה שנחשפו בירושלים ובסביבתה
אין בין אלה שנחשפו בגבולות היישוב היהודי ולו אחת המתוארכת בביטחון מלא לשלהי המאה
הראשונה לפסה"נ או למאה הראשונה לסה"נ 116.בין מערות הקבורה המאוחרות המוכרות בגליל יש
קבוצה חשובה של מערות שהממצא החומרי בהן מעיד על שימוש מתמשך מהמאה הראשונה למאה
השנייה לסה"נ ,ולאחר מכן חדלו מלקבור בהן (איור 117.)22אי־יכולתו של הארכאולוג לבודד את הממצא
הקדום מהמאוחר היא הסיבה שבגינה ,לדברי חוקרים אחדים ,אי־אפשר לעמוד כיום על מנהגי הקבורה
ועל שיטות הקבורה שהיו נהוגות בגליל במאה הראשונה לסה"נ 118.קביעה זו משוללת כל היגיון מכמה
סיבות .ראשית ,מצאי המערות המוכר כיום בגליל נפרש על פני שטח נרחב ולא פעם מדובר במקום
קבורה בודד בזיקה ליישוב ששמו אינו ידוע .כמה מבתי הקברות נסקרו חלקית ,אך רובם מכוסים סחף
שאינו מאפשר לעמוד על נופו של בית הקברות ,על טיבן של מערות הקבורה ועל אופן עיטורן 119.רוב
המערות התגלו בחפירות הצלה ,לעתים באקראי ,ולמעט חשיפת הנקרופוליס המאוחר בבית־שערים
לא נערכו מאז ועד היום חפירות יזומות בבתי הקברות השוכנים בסמיכות ליישובי הגליל ,כך שבסיס
המידע על אודות הקברים ועל שיטות הקבורה בגליל ,אם במאה הראשונה לסה"נ ואם אחריה ,מוגבל
מלכתחילה .שנית ,מי שמשווה את המציאות ההיסטורית־היישובית בגליל לזו שביהודה ובירושלים
ומבקש להסיק מכך על מנהגי הקבורה בגליל במאה הראשונה לסה"נ מתעלם לגמרי ממה שהתרחש
בירושלים וביהודה עם דיכוי המרד וחורבן המקדש .הקבורה בירושלים פסקה עם החורבן ומאחר
שהעיר נהרסה ותושביה היהודים עזבוה ,אם מאונס ואם מרצון ,ניטשו גם הקברים הרבים שהיו בעיר
ובסביבתה .לא כך היה בגליל ,שם אין פער יישובי וחוץ מיודפת ומגמלא שנהרסו וניטשו כליל ,המשיך
היישוב היהודי להתקיים עוד מאות שנים בלא הפסקה .לא ייפלא אפוא שכמות הממצא המתוארך
למאה הראשונה לסה"נ רבה יותר בירושלים לעומת הגליל .הקבורה בירושלים פסקה כאמור עם החורבן,
אך יושבי הגליל שהמשיכו בחייהם כמקודם קברו את מתיהם במאה השנייה לסה"נ באותם המקומות
ששימשו אותם ואת אבותיהם במאה הראשונה לסה"נ .זאת ועוד ,עם ההמשכיות והיציבות היחסית
לאחר המרד התבססה האוכלוסייה היהודית בגליל במאות השנייה והשלישית לסה"נ ,מספר התושבים
באזור עלה והיישובים התרחבו ,מה שנתן את אותותיו גם במבנה בתי הקברות המקומיים .בשלב זה
(תש"ס) ,עמ' ;*53–*49ע' שטרן ,חדא"ר ,קו (תשנ"ז), בית הכנסת העתיק ,עמ' .80–45
עמ' ;24–22נ' נג'אר ,שם ,קד (תשנ"ו) ,עמ' ;43–42הנ"ל, 115ע' קלונר וב' זיסו ,עיר הקברים של ירושלים בימי הבית
שם ,קו (תשנ"ז) ,עמ' ;41ע' נג'אר ונ' נג'אר ,שם ,קד
(תשנ"ד) ,עמ' ;45–44ע' מוקארי ,שם( 110 ,תש"ס) ,עמ' השני ,ירושלים תשס"ג.
;31–30ע' שקד ,שם( 111 ,תש"ס) ,עמ' ;17מ' אביעם, 116ראו :אביעם ,יהודים ,פגאנים ונוצרים ,עמ' .313–257
בתוך :ארץ צפון ,עמ' B. Rabani, ‘Atiqot, 3 ;139–134 שיטות הקבורה הנהוגות בגליל המערבי במאות השנייה
והשלישית לסה"נ שונות מאלו שבבתי הקברות המצויים
(1961), pp. 121–125 פנימה בתוך הגליל ,מה שמעיד ,לדעת עדנה שטרן ונמרוד
118ראו :ברלין ,חיים לפני המרד ,עמ' ;466–464מ' אביעם, גצוב ,על קיומו של קו גבול המפריד בין תחום היישוב
היהודי לאזור הפניקי והוא חופף במידה רבה את התוואי
בתוך :אדוורדס ,דת וחברה ,עמ' .21–20 הנזכר אצל יוספוס ערב החורבן .ראוE. J. Stern and N. :
119ראו לדוגמה :י' בר־יהודה ונ' פסח ,בתוך :אילן ודמתי,
מרות ,עמ' .167–154כמה מערות קבורה נחפרו בציפורי, Getzov, ‘Atiqot, 51 (2006), pp. 91–123
אולם הנקרופוליס המשתרע מסביב לעיר נסקר עד היום 117על הממצאים באתרים שונים ראו לדוגמה :נ' אביגד,
ורק בחלקו .ראו :צ' צוק ,ציפורי וסביבתה ,ירושלים בית־שערים :החפירות הארכיאולוגיות בשנים תשי"ג–
,1995עמ' ;63–59וייס ונצר ,בתוך :נגי ,ציפורי שבגליל, תשי"ח ,ג ,ירושלים תשל"ב ,עמ' ;92–91נ' פייג ,עתיקות
(סדרה עברית) ,י (תש"ן) ,עמ' ;79–67הנ"ל ,עתיקות38 ,
עמ' .36–35
50
