Page 58 - חיי יוסף

‫וייס – הגליל במאה הראשונה‬

‫בתי כנסת‬

‫מבני פולחן מעידים באופן טבעי יותר מכול על שייכותם הדתית־האתנית של התושבים במקום מסוים‪.‬‬
‫מקדשים לא היו בגליל עצמו אלא רק בפריפריה‪ ,‬בסוסיתא‪ ,‬בעמרית‪ ,‬על מורדותיו המערביים של‬
‫החרמון‪ ,‬מעל לעמק החולה‪ ,‬ובפניאס‪ 109.‬בתי הכנסת הם שבלטו‪ ,‬כך יש להניח‪ ,‬בנוף היישובי‪ ,‬בעיר‬
‫ובכפר כאחד‪ ,‬במאה הראשונה לסה"נ‪ .‬לפי המסופר בברית החדשה היה בית כנסת בכפר נחום‪ ,‬בנצרת‪,‬‬
‫ובעצם בכל יישוב בגליל שישו ביקר בו והביא לבני המקום את בשורתו (מתי ד כג; ט‪ ,‬לה; מרקוס א‬
‫כא–כח‪ ,‬לט; לוקאס ד טז–מד)‪ .‬בתי כנסת בטבריה ובציפורי אינם נזכרים בברית החדשה מפני שישו‬
‫לא פעל‪ ,‬לפי המסופר‪ ,‬בערים הגדולות בגליל‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בית כנסת גדול במיוחד היה בטבריה‪ ,‬לדברי‬
‫יוספוס‪ ,‬המכנה אותו ‪ ,προσευχή‬בית תפילה (חיי יוסף‪ .)280 ,277 ,‬במהלך השנים הועלו הצעות אחדות‬
‫ולפיהן מבנים שונים בגליל מהמאה הראשונה לסה"נ שימשו אולי בתי כנסת‪ .‬מידותיו הגדולות של‬
‫הבניין‪ ,‬איכות הבנייה‪ ,‬מיקום השרידים בתוך האתר או דמיון אפשרי למבנים מוכרים בגליל ומחוצה‬
‫לו – כל אלה סייעו לחוקרים לגבש את הצעתם‪ ,‬אך עדיין יש ספק אם אכן מדובר בבתי כנסת‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בטריכאי נחשף בניין קטן מידות ובו חמישה עמודים ולדברי החופרים‪ ,‬בשלבו הראשון שימש הבניין‬
‫בית כנסת‪ .‬ואולם ניתוח אדריכלי של השרידים בשטח מלמד שהמבנה מלכתחילה שימש בית מעיין‪110.‬‬
‫קירות הבזלת שנתגלו מתחת לבית הכנסת המאוחר בכפר נחום זוהו גם הם כשרידי בית כנסת‪ ,‬אולי זה‬
‫שנבנה בידי הקנטוריון הרומי הנזכר בברית החדשה (לוקאס ז א–ה)‪ 111.‬באחרונה נתגלה בחורבת קנה‬
‫שבגליל בניין גדול‪ ,‬שבנייתו טובה למדי‪ ,‬והחופר מציע‪ ,‬בזהירות מרובה‪ ,‬לזהותו כבית כנסת מהמאה‬
‫הראשונה לסה"נ‪ 112.‬נוכח ממצאים לא מוכחים אלו יש כיום רק בניין אחד‪ ,‬בגמלא‪ ,‬המזוהה כבית כנסת‬
‫ומאשש אפוא את התמונה העולה מהמקורות הספרותיים על הגליל (איור ‪ 113.)10‬מרכיביו האדריכליים‬
‫של הבניין בגמלא‪ ,‬המצוי סמוך לחומה בצדו המזרחי של היישוב‪ ,‬דומים לבתי הכנסת מימי הבית השני‬
‫שנתגלו ביהודה‪ :‬במצדה‪ ,‬בהרודיון‪ ,‬במודיעין ובקריית ספר‪ 114.‬מבנים אלה מתארם מלבני וכיוונם ביחס‬
‫לרוחות השמים אינו אחיד‪ ,‬בחללם הפנימי הוצבו עמודים לתמיכת הגג‪ ,‬ספסלים מדורגים לישיבה נבנו‬
‫לאורך הקירות ובמקצת המבנים היו גם חדרים נספחים‪ ,‬מתקני מים ומתקנים אחרים שזיהוים אינו‬
‫ודאי‪ .‬הגם שיש לצפות שבעתיד ייחשפו עוד מבנים עתיקים ברחבי הגליל‪ ,‬כבר עתה יש מקום לסברה‪,‬‬
‫הנתמכת במקורות הספרותיים ובממצאים האחרים מיהודה‪ ,‬שבתי כנסת דומים לזה שבגמלא או קטנים‬

‫ופשוטים ממנו‪ ,‬בהתאם לצורכי התושבים בכל מקום‪ ,‬היו חלק מהנוף של יישובי הגליל‪.‬‬

‫קנה‪ ,‬עמ' ‪.141‑136‬‬ ‫ובייחוד מפה ‪ 30‬עם הנתונים המשווים שבה‪.‬‬
‫‪ 113‬צ' מעוז‪ ,‬בתוך‪ :‬לוין‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬עמ' ‪ ;41–35‬שיאון ויבור‪,‬‬ ‫‪ 109‬א' סגל ואחרים‪ ,‬סוסיתא‪ :‬עונת החפירות החמישית‬

‫גמלא‪ ,‬עמ' ‪.11–8‬‬ ‫(ספטמבר–אוקטובר ‪ )2004‬וסיכום חמש עונות החפירה‬
‫‪ 114‬על תכנית בתי הכנסת מתקופת הבית השני ראו לדוגמה‪:‬‬
‫א' נצר‪ ,‬בתוך‪ :‬וזאת ליהודה‪ :‬מחקרים בתולדות ארץ־‬ ‫(‪ ,)2004–2000‬חיפה ‪ ,2004‬עמ' ‪ ;23–19‬צ"א מעוז‪,‬‬
‫ישראל ויישובה מוגשים ליהודה בן פורת (בעריכת י' בן־‬
‫אריה וא' ריינר)‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪ ;208–195‬א' און‬ ‫קדמוניות‪ ,‬לא (‪ ,)1998‬עמ' ‪A. Overman et al., ;25–18‬‬
‫ואחרים‪ ,‬בתוך‪ :‬ועשו לי מקדש – בתי כנסת מימי קדם‬
‫ועד ימינו (בעריכת י' אשל ואחרים)‪ ,‬אריאל תשס"ד‪ ,‬עמ'‬ ‫‪BAR, 29 (2003), pp. 40–49‬‬
‫‪ ;29–25‬סטריינג'‪ ,‬בתוך‪ :‬אולסון וצטרהולם‪ ,‬בית הכנסת‬ ‫‪ 110‬ראו‪ :‬קורבו‪ ,‬מגדל‪ ,‬עמ' ‪ .372–364‬ולדברי הביקורת ראו‪:‬‬
‫העתיק‪ ,‬עמ' ‪ .62–37‬דיון מקיף‪ ,‬העוסק במגוון סוגיות‬
‫הנוגעות לבתי הכנסת מתקופת הבית השני‪ ,‬ראו‪ :‬לוין‪,‬‬ ‫א' נצר‪ ,‬בתוך‪ :‬בתי כנסת עתיקים (בעריכת א' אופנהיימר‬

‫ואחרים)‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.172–165‬‬
‫‪ 1 11‬ראו‪ :‬קורבו‪ ,‬כפר נחום; סטריינג' ושנקס‪ ,‬בתוך‪J.F. :‬‬

‫‪Strange and H. Shanks, BAR, 9 (1983), pp. 24–31‬‬
‫‪ 1 12‬אדוורדס‪ ,‬חורבת קנה‪ ,‬עמ' ‪ ;114–111‬ריצ'רדסון‪ ,‬חורבת‬

‫‪49‬‬