Page 61 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫של ירושלים‪ 120.‬הקבורה נעשתה לרוב במערה חצובה בסלע הרך ובה כוכים‪ ,‬שמספרם שונה ממערה‬
‫למערה‪ ,‬לקבורה ראשונית‪ 121.‬בחלוף זמן לוקטו העצמות לכוכים קטנים או לגלוסקמאות עשויות אבן או‬
‫חרס‪ ,‬הדומות במשהו לממצא מירושלים‪ ,‬אך עיטורן דל ואיכותן נמוכה מאלה המוכרות מירושלים‪ .‬יש‬
‫הסוברים שמנהג ליקוט העצמות לא רווח בגליל במאה הראשונה לסה"נ אלא הובא צפונה עם הבאים‬
‫מהדרום לאחר החורבן‪ 122.‬הנחה זו אפשרית אך אינה מוכחת‪ .‬הטענה שלא נמצאו עד היום גלוסקמאות‬
‫במערות קבורה המתוארכות רק למאה הראשונה לסה"נ אינה רלוונטית מאותן הסיבות שנמנו לעיל‪.‬‬
‫גם השוני בעיטורים על הגלוסקמאות הגליליות והמבנה המיוחד שלהן בהשוואה לגלוסקמאות מיהודה‬
‫אינם מספיקים כדי לאחר אותן ולהניח שהמנהג ללקט עצמות לא רווח כלל בגליל במאה הראשונה‬
‫לסה"נ‪ .‬אדרבה‪ ,‬יש יסוד להניח שבני הגליל נהגו ללקט עצמות גם במאה הראשונה לסה"נ והעובדה‬
‫שהמשיכו במנהג זה לאחר מכן מעידה על המסורת הקדומה‪ .‬הם השתמשו בגלוסקמאות דומות ומסיבה‬
‫כלשהי עיצבו אותן בשונה ממה שהיה מקובל ביהודה‪ .‬אין זה הנושא היחיד שהממצא בגליל שונה מזה‬
‫שביהודה‪ .‬צוינו לעיל המקוואות הגליליים השונים מאלו שביהודה וגם בין כלי החרס והנרות‪ ,‬למשל‪ ,‬יש‬
‫טיפוסים ייחודיים לגליל‪ ,‬כך שאין זה מן הנמנע שגם ייצור הגלוסקמאות לא דמה בכול לרווח ביהודה‪.‬‬
‫שיטות הקבורה היו דומות‪ ,‬אך לא זהות בהכרח‪ .‬כשם שכמה ממנהגי הקבורה והאבלות הנזכרים‬
‫בספרות התלמודית היו שונים בפועל בגליל וביהודה‪ ,‬כך גם הגלוסקמאות היו שונות במידה זו אחרת‬

‫ממקום למקום‪123.‬‬

‫השפעות נכריות על התרבות החומרית בגליל‬

‫בצד המאפיינים הייחודיים שנדונו עד כה נמצא בתרבות החומרית של הגליל גם ביטויים זרים בהשפעת‬
‫התרבות ההלניסטית־הרומית‪ .‬אין הכוונה כאמור לבנייה הציבורית המונומנטלית בטבריה או למטבעות‬
‫הלא־יהודיים שנתגלו בגליל‪ ,‬אלא לסממנים אחרים‪ ,‬השייכים בחלקם למרחב הפרטי‪ ,‬שנמצא אצל‬
‫תושבי הערים ובני הכפרים כאחד‪ .‬לא נמצא את כולם בכל מקום‪ ,‬ויש שמתגלה סממן אחד ופעמים‬

‫האחחא"י‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .571–570‬הקבורה במאוזולואום‬ ‫‪ 120‬עיטור חזית הקבר‪ ,‬לדברי ברלין‪ ,‬הוא מנהג ירושלמי‬
‫רווחת יותר במאות השנייה–הרביעית לסה"נ‪ ,‬אולם על‬ ‫שלא היה קיים בגליל במאה הראשונה לסה"נ ומופיע‬
‫סמך הממצא מטבריה יש יסוד להניח שהיא אולי קדומה‬ ‫שם רק בראשית המאה השלישית לסה"נ‪ .‬ראו‪ :‬ברלין‪,‬‬
‫חיים לפני המרד‪ ,‬עמ' ‪" .466–465‬לא מצאנו" אינה ראיה‬
‫יותר‪.‬‬ ‫וודאי שאין לאמץ אותה כמסקנה לנוכח מיעוט הממצא‬
‫‪ 121‬ראו דוגמאות שנמנו לעיל‪ ,‬הערה ‪.117‬‬ ‫שברלין מודעת לו ולנוכח הקשיים האובייקטיביים לקיים‬
‫‪ 1 22‬ראו‪L. Y. Rahmani, A Catalogue of Jewish Ossuaries :‬‬ ‫כיום חפירות בשטחי קבורה בגליל‪ .‬קשה להניח שעשירי‬
‫הגליל‪ ,‬ובהם גם יושבי ציפורי וטבריה‪ ,‬לא הושפעו כלל‬
‫‪in the Collection of the State of Israel, Jerusalem 1994,‬‬ ‫ממה שהיה בירושלים‪ .‬אם בעיצוב הבית לדוגמה מצאנו‬
‫בגליל שימוש בפרסקאות כמו בירושלים‪ ,‬אין סיבה‬
‫‪pp. 21–25; M. Aviam and D. Syon, in: What Athens‬‬ ‫להניח שבעיטור בית העולמים ינהגו הגליליים לגמרי‬
‫אחרת מהירושלמים‪ .‬קבר בני חזיר או קברי המלכים‬
‫‪Has to Do with Jerusalem: Essays on Classical, Jewish‬‬ ‫אכן ייחודיים לירושלים‪ ,‬אך לא מן הנמנע שמשהו‬
‫מהניחוח המונומנטלי‪ ,‬שיתגלה אולי בעתיד‪ ,‬הגיע גם‬
‫‪and Early Christian Art and Archaeology in Honor‬‬ ‫אל הנקרופוליס הגלילי במאה הראשונה לסה"נ‪ .‬רמז‬
‫לקברי העשירים בתקופה הקדומה יש למצוא אולי בקבר‬
‫‪of Gideon Foerster (ed. L.V. Rutgers), Leuven 2002,‬‬ ‫בנוי אחד שנתגלה בטבריה‪ ,‬המתוארך לשלהי המאה‬
‫הראשונה–ראשית המאה השנייה לסה"נ‪ .‬ראו‪ :‬פ'‪ ‬ויטו‪,‬‬
‫‪pp. 151–187; R. Hachlili, Jewish Funerary Customs,‬‬

‫‪Practices and Rites in the Second Temple Period,‬‬
‫‪ .Leiden 2005, pp. 111–112‬על מנהג ליקוט העצמות‬
‫ומקורה של הגלוסקמה המעוצבת כמכל לשימור שרידי‬
‫הנפטר ראו‪ :‬ג' פרסטר‪ ,‬בתוך‪ :‬לאוריאל‪ ,‬עמ' ‪,545–539‬‬

‫ושם הפניות למחקרים קודמים‪.‬‬
‫‪ 123‬ראו לדוגמה‪ :‬משנה‪ ,‬שמחות י‪ ,‬טו; ירושלמי‪ ,‬מועד קטן ג‬

‫ה‪ ,‬פב ע"ד; שם‪ ,‬ברכות ב ז‪ ,‬ה ע"ב‪.‬‬

‫‪52‬‬