Page 64 - חיי יוסף

‫וייס – הגליל במאה הראשונה‬

‫שאין בהם כדי לערער על המסקנה העולה מהשוואת הממצא החומרי משני האזורים והיא‪ ,‬שאורח‬
‫חייהם ודפוסי התנהגותם של היהודים בתחום מושבם במאה הראשונה לסה"נ היה אחיד למדי‪ 131.‬הדמיון‬
‫בא לידי ביטוי בעיקר בדברים שאפשר להגדירם יהודיים באופיים ובשימושם של היהודים‪ ,‬אך גם באלו‬
‫המושפעים במידה מוגבלת מהעולם הנכרי‪ .‬היו בין תושבי הגליל מי שעיטרו את בתיהם בציורי קיר כמו‬
‫ביהודה‪ ,‬ואילו מחקר כלי החרס מלמד‪ ,‬לדעתה של ברלין‪ ,‬שהיהודים באזורים הללו‪ ,‬להוציא את ירושלים‪,‬‬
‫מיעטו בעת ההיא להשתמש בכלי יבוא‪ 132.‬לדעתה‪ ,‬מציאות זו מעידה שיהודים בחרו בעניינים אחדים‬
‫לאמץ את המנהג הנכרי ובאחרים לדחותו‪ .‬עם זאת ייתכן שתפוצתם הרבה של הכלים המקומיים נובעת‬
‫מסיבות הקשורות לאופי המסחר הבין־אזורי‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הממצאים הארכאולוגיים מהגליל ובייחוד‬
‫מהערים הגדולות מציירים תמונה מורכבת‪ .‬הממצאים מאפשרים לעמוד על אורח חייהם של תושבי‬
‫הגליל ואף מצביעים על מגמות ייחודיות לאזור‪ ,‬אך בשלב זה של המחקר יש להיזהר מהכללות‪ .‬עיקר‬
‫הממצא הוא אכן יהודי באופיו ומעיד בלי ספק על שייכותם הדתית־האתנית־התרבותית־החברתית‬
‫של אוכלוסיית הגליל בתקופה הנדונה‪ .‬על אף גישתם המתבדלת של מרבית התושבים באזור‪ ,‬הבאה‬
‫לידי ביטוי‪ ,‬בהעדפת התוצר העצמי על פני הזר‪ ,‬הגבולות התרבותיים בין היהודים לשכניהם הנכרים‬
‫לא היו חתומים לגמרי‪ .‬עדויות על השפעה נכרית‪ ,‬מוגבלת לעניינים בודדים‪ ,‬נמצא ברחבי הגליל‪ ,‬בעיר‬
‫וגם בכפר‪ ,‬ובמינון שונה ממקום למקום‪ .‬ייתכן שההבדל בין מקום למקום נעוץ בהיקף החפירה‪ ,‬וייתכן‬

‫גם שהוא מעיד במשהו על דפוסי התנהגותם של בני המקום‪.‬‬
‫ניצניו של השינוי התרבותי‪ ,‬המתאפיין בחדירת סממנים חדשים בהשפעת התרבות הסובבת‪ ,‬המקבל‬
‫ביטוי מובהק יותר בירושלים‪ ,‬ניכרים בגליל‪ ,‬לאור הממצאים שלפנינו‪ ,‬במאה הראשונה לסה"נ‪ .‬הוא‬
‫נובע מהחשיפה לעולם הרומי וקשור לתהליכי ההלניזציה והרומניזציה העוברים על המזרח הרומי כולו‪.‬‬
‫שינוי זה מצומצם בראשיתו והוא ֵילך ויתעצם בחברה היהודית בגליל לאחר החורבן‪ ,‬במאות הראשונות‬

‫לסה"נ‪ ,‬אלא שהעיסוק בתופעה ובהיקפה חורג מגבולות הדיון כאן‪.‬‬

‫ד‪ .‬המרד הגדול בגליל – העדות הארכאולוגית‬

‫סיפורו של המרד בגליל ודיכויו בידי הרומאים מצוי בחיבורו הראשון של יוספוס‪ ,‬מלחמת היהודים‪,‬‬
‫ובספרו האוטוביוגרפי הוא מספר על השתלשלות האירועים שקדמו למרד בגליל‪ .‬כמפקד הגליל היה‬
‫יוספוס אחראי לביצור היישובים‪ ,‬והוא מונה אותם בשני החיבורים בשתי גרסאות דומות (מלחמת‬
‫היהודים ב‪ ;574–573 ,‬חיי יוסף‪ .)188–187 ,‬רוב היישובים האלה מוכרים ובסקרים שנעשו בכמה מהם‬
‫אף נמצאו קווי ביצור ושרידי חומה‪ ,‬הקשורים אולי לפעולות הביצור שמייחס יוספוס לעצמו‪ 133.‬יוספוס‬
‫אכן מתפאר בהישגיו‪ ,‬אבל משום הספק אם היה אפשר להשלים את מלאכת הביצורים בפרק זמן כה‬
‫קצר‪ ,‬דומה שהוא הרחיק מעט לכת בדבריו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הממצאים הארכאולוגיים מיודפת‪ ,‬מבאר שבע‬
‫הגלילית ומגמלא מצביעים על בנייה וביצור בהיקף מצומצם (איור ‪ .)23‬בשני היישובים הראשונים נתגלו‬
‫שרידי חומה קדומה מהתקופה ההלניסטית או החשמונאית ואותה שילבו בקו הביצור שנבנה בתקופה‬

‫החומרי בגליל שווה לזה שביהודה ומגיע למסקנה דומה‬ ‫‪2000, pp. 684–720‬‬
‫‪ 131‬מסקנה זו עולה בקנה אחד עם דבריו של שטמברגר‪,‬‬
‫על החברה ועל אורח החיים‪ .‬ראו‪ J. L. Reed :‬בתוך‪:‬‬ ‫הסובר שהחברה בשלהי ימי הבית הורכבה מקבוצות‬
‫שונות‪ ,‬ואף שאין אחת דומיננטית מרעותה קיים בסיס‬
‫מאיירס‪ ,‬הגליל לאורך המאות‪ ,‬עמ' ‪.108–87‬‬ ‫משותף לכול‪ ,‬הבא לידי ביטוי באורח החיים‪ ,‬בדבקות‬
‫‪ 132‬ברלין‪ ,‬חיים לפני המרד‪ ,‬עמ' ‪.451–442‬‬ ‫בדת ובתפילה‪ .‬ראו‪G. Stemberger, RRJ, 4 (2001), pp. :‬‬
‫‪ .189–208‬ריד מצביע על ארבעה תחומים שבהם הממצא‬
‫‪ 1 33‬לזיהוי האתרים וסקירת הממצא ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ 5‬ואת‬

‫דיונו של אביעם‪ ,‬ביצורי יוסף‪ .‬מרחיק לכת הוא דיונם של‬

‫צבי אילן ועמנואל דמתי‪ ,‬המייחסים ליוספוס בנייה של‬

‫‪55‬‬