Page 66 - חיי יוסף

‫וייס – הגליל במאה הראשונה‬

‫‪( 86‬ראו לעיל הערה ‪ ,)14‬הבחינו החופרים בכמה חללים תת־קרקעיים שיועדו למסתור בימי המרד‬
‫ואוחסנו בהם ‪ 11‬קנקני אגירה עם מזון יבש‪ ,‬שהוכן מבעוד מועד לימי המרד‪.‬‬

‫מטבעות המרד עם הכתובות והסמלים שעליהם מבטאים את שאיפותיהם של המורדים היהודים‬
‫ואת תקוותיהם לניצחון‪ ,‬לחירות ולשחרור מעולה של רומא‪ .‬הם הוטבעו בירושלים בשנות המרד ונדיר‬
‫למצוא אותם בגליל‪ ,‬ואפילו ביודפת‪ ,‬היישוב הראשון שהושם במצור רומי‪ ,‬לא נתגלה עד היום מטבע‬
‫אחד כזה‪ 138.‬מטבעות ירושלמיים לא נתגלו גם בגמלא‪ ,‬אך הם שימשו מקור השראה למטבעות שהונפקו‬
‫ביישוב במהלך המצור‪ ,‬מהם‪ ‬נמצאו שבעה ברובע המערבי (ראו איור ‪ 139.)31‬על פני המטבעות נראה גביע‬
‫העומר וסביב לו כתובת הממשיכה בגב המטבע‪" :‬לגאלת ירושלם הק[דשה]"‪ .‬מטבעות אלו‪ ,‬העשויים‬
‫ברישול‪ ,‬שימשו את תושבי גמלא לא רק למסחר אלא גם כאמצעי תעמולה לעידוד הנצורים וחיזוק‬

‫אמונתם בניצחון על הרומאים‪.‬‬
‫הצבא הרומאי בפיקודו של אספסיאנוס נחת בעכו ומשם יצאו הגייסות אל הגליל ופגעו במורדים‬
‫במהלך שנמשך חודשים מספר‪ .‬כמה התנגשויות בודדות עם הצבא הרומי קדמו למערכה המרכזית בגליל‬
‫שהחלה עם פתיחת שערי העיר ציפורי לפני הרומאים והחלטתו של אספסיאנוס לשלוח כוחות רבים אל‬
‫העיר ולבסס את אחיזתו במרכז הגליל‪ ,‬מול הכוחות המורדים‪ .‬האסטרטגיה הרומית קבעה שיש לדכא‬
‫התקוממות בכל מקום שהיא פורצת‪ ,‬אפילו ביישוב מבודד‪ ,‬הרחק מהדרך‪ .‬הענישה במקום אחד נועדה‬
‫גם להרתיע את האחר‪ .‬פעילות צבאית לדיכוי המרד התרחשה לדברי יוספוס בשישה מוקדים‪ :‬יודפת‪,‬‬
‫יפיע‪ ,‬טריכאי‪ ,‬גמלא‪ ,‬הר תבור וגוש חלב‪ 140.‬מצור מתמשך וקרב של ממש‪ ,‬חורבן היישוב ונטישתו היו‬
‫רק ביודפת ובגמלא‪ ,‬שם הממצאים הארכאולוגיים מעידים במשהו על מה שהתרחש‪ .‬בשאר היישובים‪,‬‬
‫אם לשפוט לפי הסיפור‪ ,‬כבשו הרומאים את המקום‪ ,‬הרגו אולי בתושביו‪ ,‬מכרו מהם לעבדות ופגעו‬

‫בחומה‪ ,‬אבל לא הרסו אותם‪ ,‬כך שהם לא נעזבו לגמרי‪141.‬‬
‫עדויות על הקרב ביודפת‪ ,‬המתואר בפרוטרוט אצל יוספוס (מלחמת היהודים ג‪ ,)339–141 ,‬נמצאו‬
‫ברחבי האתר ובעיקר בצדו הצפוני‪ ,‬שם המבנה הטופוגרפי נוח לפרוץ את חומת היישוב‪ 142.‬על פני‬
‫המדרון הצפוני‪ ,‬בסמוך לקו החומה ומחוצה לה‪ ,‬נמצאה כפי הנראה סוללת המצור הרומית העשויה‬
‫שכבת עפר ואבנים בעובי מטר ומחוזקת בחומרי מליטה‪ .‬ראשי חצים של קשתות וקטפולטות (ראו‬
‫איור ‪ ,)34‬מסמרי ברזל ממנעלי החיילים הרומים‪ ,‬אבני בליסטרה ואבני דרדור נמצאו בסביבת החומה‬
‫הצפונית בפנים היישוב‪ ,‬אך גם בתוך הסוללה עצמה (איור ‪ .)24‬ממצאים דומים וגם שרידים של כמה‬
‫כלי נשק ומגן רומיים נמצאו בשטחי החפירה ברחבי האתר ומעידים על הקרב שהתחולל בתוך היישוב‬
‫ועל החורבן שבא בעקבותיו‪ .‬תושבי יודפת נהרגו בקרב והנותרים נטבחו בסיומו ושרידי עצמותיהם של‬
‫שלושים הרוגים נמצאו קבורים יחדיו באחד מבורות המים באתר‪ .‬זוהי העדות הברורה היחידה‪ ,‬נוסף‬
‫על החורבן הפיסי של העיר‪ ,‬כיצד הסתיים הקרב ביודפת ורמז בעת ההיא כיצד ינהגו הרומאים בשאר‬

‫המורדים בגליל ובארץ כולה‪.‬‬
‫תמונה ברורה יותר של הלחימה ברומאים בגליל מצטיירת מניתוח ממצאי החפירה בגמלא‪ 143.‬גם‬

‫ראו‪ :‬מלחמת היהודים ג‪–110 ,‬ד‪ ;120 ,‬צ' עופר‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫היהודים ד‪.)56 ,‬‬
‫‪ 138‬אביעם‪ ,‬יודפת‪ ,‬עמ' ‪ .98–97‬בין מאות המטבעות שנמצאו‬
‫איכות וכמות – דילמות בבניין הכוח הצבאי (בעריכת צ'‬
‫עד היום בציפורי יש רק שלוש פרוטות מן השנה השנייה‬
‫עופר וא' קובר)‪ ,‬תל־אביב ‪ ,1985‬עמ' ‪.230–199‬‬
‫‪ 141‬ניתוח הממצאים הארכאולוגיים מיודפת וגמלא לאורם‬ ‫של המרד (‪ 67/68‬לסה"נ) (ראו איור ‪ .)33‬על מטבעות‬

‫של תאורי הקרב אצל יוספוס מוכיח‪ ,‬לדברי אביעם‪,‬‬ ‫המרד‪ ,‬שנתגלו רובם באזור יהודה‪ ,‬ראו‪ :‬משורר‪ ,‬אוצר‪,‬‬

‫שהוא היה עד ראייה לאירועים בגליל ואף השתתף‬ ‫עמ' ‪.119–105‬‬
‫‪ 139‬משורר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;117–116‬שיאון‪ ,‬בתוך‪ :‬ברלין־אוברמן‪,‬‬
‫באופן פעיל בחלקם‪ .‬ראו‪ :‬אביעם‪ ,‬קרבות יודפת וגמלא‪.‬‬
‫‪ 142‬דיון בממצא הארכאולוגי ראו‪ :‬אביעם‪ ,‬בתוך‪ :‬ברלין־‬ ‫המרד הראשון‪ ,‬עמ' ‪.149–146‬‬
‫‪ 140‬תיאור המסע הצבאי הרומי בגליל ודיון בהיבטיו הצבאיים‬
‫אוברמן‪ ,‬המרד הראשון‪ ,‬עמ' ‪.133–127‬‬

‫‪57‬‬