Page 69 - חיי יוסף
P. 69
חיי יוסף
ה .חיים בגליל והתבססות היישוב היהודי בגליל
לאחר דיכוי המרד – סיכום
עם חורבנן של יודפת וגמלא ולאחר שגוש חלב נמסרה לידי הרומאים דעכה ההתקוממות היהודית
בגליל ונעלמה .יש להניח שהחיים במרבית יישובי הגליל ,שלא השתתפו באופן פעיל בלחימה ,המשיכו
כמקודם ,אם כי עתה תחת עינם הפקוחה של החיילים הרומים שהוצבו למשמר בחבל ארץ זה .הבכורה
בגליל שייכת מעתה לציפורי" ,עיר השלום" ,שבעקבותיה הלכו יישובים אחרים וקיבלו עליהם את עולה
של רומא .אין ביכולתו של המחקר הארכאולוגי לבודד את הממצא ולשרטט ולו באופן כללי את פני
היישוב הגלילי בשנים הראשונות שלאחר דיכוי המרד .ובכל זאת דבר אחד ברור :בחפירות הארכאולוגיות
שנערכו עד היום ,בין השאר בכפר נחום ,במירון ובחורבת קנה ,לא נמצאה עדות לחורבן ,שכבת הרס או
פגיעה אחרת בפני היישוב אלא ביודפת ובגמלא ,ושם שכבת ההרס המתוארכת למאה הראשונה לסה"נ
מיוחסת לקרבות שנערכו בשנת 67לסה"נ .אדרבה ,ממצאי החפירות ותוצאות הסקרים הארכאולוגיים
שנערכו ברחבי הגליל מלמדים על המשכיות יישובית ברוב האתרים במעבר מהמאה הראשונה למאה
השנייה לסה"נ 145.ההרס היישובי בגליל לאחר דיכוי המרד היה אפוא מועט ביותר מפני שרוב הגליליים,
כך יש להניח ,נמנעו בסופו של דבר מלהשתתף במרד ובפועל נהגו כבני ציפורי146.
שיקומה של החברה היהודית לאחר החורבן והתאוששותה מפגעי המלחמה התאפשרו לא מעט
בזכות יציבותו של היישוב הגלילי ,שאליו באו פליטים מיהודה .במציאות החדשה הוסיף היישוב היהודי
בגליל להתקיים ואף להרחיב את גבולותיו בשטח ,באוכלוסייה ובבנייה .רוחות חדשות עתידות לנשב
אל תוכו ולהשפיע על הבנייה ,על האמנות ובכלל על דפוסי התרבות של האוכלוסייה המקומית .בניינה
של ציפורי כעיר רומית בשלהי המאה הראשונה ובמאה השנייה לסה"נ מעיד על השינוי המתרחש בגליל
כלפי רומא ותרבותה אז ובהמשך התקופה .ניצניו של השינוי ניכרים כאמור כבר במאה הראשונה לסה"נ,
אולם תהליך זה עתיד להתרחב במאות הבאות על פני מגוון תחומי חיים ולהתעצם בקרב שכבות
אוכלוסייה שונות .הממצאים הארכאולוגיים בגליל מאפשרים לעמוד על התנהלותה של האוכלוסייה
היהודית במאות הראשונות לסה"נ בעידן של תמורות ,בין רומא לביזנטיון ,בין פגאניות לנצרות ,אולם
דיון בנושא מרתק זה מקומו במסגרת אחרת.
לקחו חלק פעיל במרד ,המשיכו ,לדברי דוד גודבלט, 145ליבנר ,היסטוריה יישובית ,עמ' ;366בן דוד ,היישוב
בחייהם הסדירים לאחר החורבן ,ואנשי המעמד השליט,
לדבריו ,יצאו בלא פגע מהמלחמה ,כך שהמשיכו לאחוז היהודי בגולן ,עמ' .189–179
במושכות השלטון גם בתקופה זו .ראו :ד' גודבלט ,בתוך: 146יישובים רבים בגליל כמו גם ביהודה ,בייחוד אלו שלא
60
