Page 63 - חיי יוסף
P. 63
חיי יוסף
מעטים בגליל הממצאים שאופיים אמנותי ועל כן קשה לעמוד על צביונה של האמנות המקומית
במאה הראשונה לסה"נ .ובכל זאת ,בממצא המועט בולטת במיוחד ההימנעות מתיאורי דמויות אדם
ובעלי חיים .יוספוס מציין אמנם שקירות ארמונו של הורדוס אנטיפס עוטרו בציורי חיות ,אך הסכמתם
של ראשי העיר בסופו של דבר להרוס את הארמון ומעשהו של ישוע בן צפיא ,שהקדים וביצע את
המלאכה ,רומזים על כך שאנטיפס חרג מהנוהג המקובל אצל היהודים ,שעליו מדבר גם יוספוס (חיי
יוסף .)69–65 ,על מטבעותיו של הורדוס אנטיפס שהונפקו בטבריה אין תיאורי דמויות ,בציורי הקיר
שנתגלו ביודפת ,גמלא וציפורי נמצא רק מוטיבים צמחיים וגאומטריים וכך גם בממצא הקטן ברחבי
הגליל או בעיטור האדריכלי בגמלא .יושבי הגליל כמו תושבי ירושלים הקפידו על הדיבר השני בפרשנותו
המחמירה ונמנעו ,כפי שעולה מהממצא הארכאולוגי ,מלתאר דמויות אדם ובעלי חיים ,שבעת ההיא
הם מוטיב דומיננטי באמנות ההלניסטית־הרומית129.
***
הממצאים הארכאולוגיים שנדונו עד כה מלמדים שבהיבטים רבים שמרו תושבי הגליל על זהות אחידה,
יהודית בצביונה .יש שמרכיב אחד נועד לספק צורך מסוים ומרכיב אחר נובע ממקור אחר ,אולם בשעה
שהם נכרכים יחדיו הם מלמדים על דפוסי ההתנהגות שהיו מקובלים בחברה היהודית הגלילית במאה
הראשונה לסה"נ .כמה מהדברים שנמנו לעיל נועדו למלא צורך אישי או קהילתי הנובע מקיום אורח
חיים יהודי ,אם אלה המקוואות לטבילה או כמה מכלי האבן לצורכי טהרה ,כדברי חוקרים אחדים,
ואם זה מבנה אחד ,בעיר או בכפר ,להתכנסות בשבת לקריאה בתורה וללימוד תורה .דברים אחרים
הנוגעים לבית העולמים או למרחב הפרטי ,היומיומי ,כמו כלי בישול ואגירה ,נרות מקורצפים ושאר
כלי האבן משקפים מנהגים רווחים באורח החיים הגלילי ,אך אין הם נובעים בהכרח מצורך דתי או
ממניע הלכתי .לעומת זאת ,ריבוי המטבעות היהודיים בגליל קשור אמנם לצורכי המסחר המקומי,
הפנים־אזורי ,אך אין ספק שהוא מבטא גם בחירה מודעת במטבע המביע זהות יהודית ,שאיפה לחירות
פוליטית ולשלטון עצמי .בחירתם של תושבי הגליל לאחוז במנהג זה או אחר נובעת ממגוון סיבות ,אבל
נמצא שזו בחירה עקיבה .הם אוחזים אמנם במנהגי אבותיהם ,המכתיבים את אורח חייהם ,את מבני
הציבור בכפר ואת המרקם הפנימי של הבית ומתקניו ,אך הם מבדילים את עצמם ובמודע מהסובב בכך
שהם נמנעים מאמנות הדמות ומעדיפים את התוצרת המקומית ,היהודית ,על פני זו הנעשית בתחום
המרחב הנכרי.
בצד הדחייה נמצא בגליל גם הפנמה של סממנים זרים ,אם כי במידה מועטה לעומת קליטתם בזמן
מאוחר יותר .הסממנים הזרים הם ראשיתו של תהליך חדירת התרבות ההלניסטית־הרומית למרחב
היהודי הגלילי ,והשפעתה תהיה במידה שונה ממקום למקום .אותותיה הראשוניים ניכרים תחילה
במרחב הפרטי ,וחוץ מטבריה ,שנוסדה כפוליס הלניסטית־רומית ,מועט ביותר הביטוי להשפעה הזרה
בשטחים הציבוריים ביישובי הגליל קודם למרד.
מנהגיהם של תושבי הגליל בכל הנושאים שנמנו דומים מאוד לאלו של תושבי יהודה .יש דמיון בין
דפוסי ההתיישבות בשני האזורים ,חוץ מבתי החווה שלא נתגלו עד היום בגליל 130.ההבדלים בין הגליל
ליהודה ,שצוינו בכמה מהנושאים שנדונו לעיל ,נוגעים לצורה בעיקר ולא כל כך למהות ולתוכן ,וודאי
דמות. 129לדיון באופייה הא־איקוני של האמנות היהודית העתיקה
130על בתי החווה במרחב הארץ־ישראלי בתקופת הבית עד החורבן ועל אימוץ מסורות חדשות בהמשך התקופה,
ובכלל זה שימוש בתיאורי דמויות ,ראו :לוין ,אמנות
השני ראוY. Hirschfeld, Ramat Hanadiv Excavations: :
Final Report of the 1984–1998 Seasons, Jerusalem
54
