Page 60 - חיי יוסף
P. 60
וייס – הגליל במאה הראשונה
איור .22יפיע ,תכנית מערת קבורה
מהמאה הראשונה לסה"נ שבה המשיכו
לקבור גם במאה השנייה לסה"נ.
הקבורה הראשונית הייתה בכוכים,
ולאחר זמן לוקטו העצמות לכוכים
קטנים או לגלוסקמאות עשויות אבן
גיר או חרס.
גדלה הדרישה למקומות קבורה ובהתאם ניתנו הפתרונות בכל יישוב ויישוב .במקומות אחדים הוסיפו
להשתמש במערות קיימות ,באחרים הרחיבו חללים קיימים ובמקרים מסוימים חצבו מערות חדשות,
אולי במקומן של הישנות ,כך שבפועל התמונה המאוחרת מאפילה על המציאות הקדומה .ובכל זאת,
העובדה שבני המאה השנייה לסה"נ המשיכו להשתמש במערות קבורה מהמאה הראשונה לסה"נ ויישמו
את אותן שיטות קבורה שהשתמשו בהן קודמיהם ,בדומה למנהגים הירושלמיים ,מאפשרת ללמוד על
מנהגי הקבורה בגליל ערב המרד הגדול ברומאים.
לאור האמור עד כה ולאחר בחינת מערות הקבורה מהמאות הראשונה והשנייה לסה"נ בגליל אפשר
לומר שמסורת הקבורה שם דומה ברובה למה שקיים בתקופה המקבילה ביהודה ובייחוד בירושלים.
בגליל לא נמצאו עד היום מערות קבורה עם חזיתות מפוארת כמו אלו שבלטו בנוף הנקרופוליס
51
