Page 55 - חיי יוסף
P. 55
חיי יוסף
האלה יועדה בעיקר לצריכתם של יהודי הגליל ,אם כי נמצא את אותם הכלים או מקצת מהם ,ובכמויות
קטנות יותר ,גם באתרים נכריים בפריפריה של הגליל .מספרם של הכלים מייצור מקומי גדול בהרבה
מכלי היבוא ומספר זה אף גדל במחצית הראשונה של המאה הראשונה לסה"נ ,עד שערב החורבן כלי
היבוא נעלמים כמעט לגמרי ממצאי כלי השולחן בגליל (איור .)21יש לציין בהקשר זה את הופעתה של
איור .21גמלא ,מבחר כלי חרס מן המאה הראשונה לסה"נ.
"הקערה הגלילית" שיוצרה בכפר חנניה והחליפה את אחד מכלי היבוא שהיו נפוצים במאה הראשונה
לפסה"נ .העדפת הכלים המקומיים על פני כלי היבוא מבטאת ,לדעתה של אנדריאה מישל ברלין ,את
מנהגם של יהודי הגליל המבקשים לדחות ,לאחר מות הורדוס ,את מנהגי האכילה של הרומאים ולדבוק
במסורת אבותיהם ,זו המוכרת גם ביהודה 93.דני שיאון לעומתה אינו קושר זאת במניע התרבותי־הדתי
וסבור שההבדל הוא כלכלי במהותו ונעוץ בעלויות ובמסים שהוטלו על העברת סחורות ממקום למקום
ברחבי הגליל 94.תפוצתם הרחבה של כלי החרס הפשוטים בגבולות הגליל היהודי מהווה מכל מקום
סממן ייחודי לאוכלוסייה המקומית שהעדיפה להשתמש ,אם ממניע דתי־לאומי ואם ממניע כלכלי,
בכלים שיוצרו בסביבתה ,בעבורה ובידי בעלי מלאכה מוכרים.
יחד עם הכלים המקומיים נמצא ביישובי הגליל גם את הנר ההרודיאני ,שגופו עשוי באבניים וחרטומו
עוצב ביד והוצמד לגוף .מקום החיבור ו ִצדי החרטום קורצפו בסכין ומכאן שמם "נרות מקורצפים"95.
נרות אלו ,המופיעים לראשונה בשלהי המאה הראשונה לפסה"נ ,יוצרו בסביבת ירושלים כפי הנראה
והובאו צפונה .עוד מוכר בממצא בגליל נר מטיפוס אחר ,השונה מקודמו בעיצוב הפייה והחרטום .נרות
מן הטיפוס הזה נפוצים בעיקר בגליל התחתון ואפשר להניח שהם יוצרו באזור ,אולי בציפורי או באחד
היישובים הסמוכים 96.השימוש בנרות הפשוטים גם הוא ביטוי לטעמם של בני הגליל ולהעדפתם ,בדומה
ירושלים תשמ"ח ,עמ' .45–38 והגליל ,עמ' .42–39
96ראו דברי ורדה זוסמן ,בתוך :וקסמן ,חפירות סירה ,עמ' 93ראו :ברלין ,בתוך :ברלין‑אוברמן ,המרד הראשון ,עמ'
;98–97י' גרטנר" ,מכלול נרות החרס מציפורי מהתקופה ;73–57הנ"ל ,גמלא ,עמ' .156–144
9 4ראו :שיאון ,צור וגמלא ,עמ' .156–153
ההלניסטית ועד התקופה הממלוכית" ,עבודת גמר לתואר 95ראו :י' ישראלי וא' אבידע ,נרות חרס מארץ־ישראל,
מוסמך ,האוניברסיטה העברית בירושלים ,תשנ"ט ,עמ'
46
