Page 51 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫המבנה הפוליטי והארגוני שלה‪ ,‬שהיה דומה אולי לזה של טבריה‪ ,‬מה גם שיוספוס אינו מציין ולו ברמז‬
‫את אחד הגופים העירוניים של הפוליס שפעלו כביכול במקום ערב המרד הגדול ברומאים‪.‬‬

‫מבחינה ארכיטקטונית היו שתי הערים הללו שונות‪ .‬טבריה שנוסדה בידי הורדוס אנטיפס הייתה‬
‫בעלת חזות מונומנטלית והוקמו בה מבני ציבור רחבי מידות‪ ,‬כפי שנהג אביו ביסדו את קיסריה ובדומה‬
‫למה שמצוי בערים אחרות ברחבי האימפריה הרומית הקדומה‪ 82.‬לעומת זאת‪ ,‬ציפורי ערב המרד הגדול‬
‫ברומאים נראתה ככפר גדול מאוד‪" ,‬עיר" בלשונו של יוספוס‪ ,‬ומראי ָה היה מרשים פחות מזה של טבריה‪.‬‬
‫בנופה האדריכלי לא היו סממנים מונומנטליים כשם שגם מבני הציבור בסגנון רומי היו בה מועטים‪,‬‬
‫ואולי אף לא היו כלל‪ .‬הורדוס אנטיפס תרם לציפורי בשיפוץ חומתה‪ ,‬אולם עיקר מעייניו ותשומת לבו‬
‫היו נתונים לבנייתה של טבריה בירתו החדשה‪ .‬על פני שטחים נרחבים במדרונות הגבעה בציפורי היו‬
‫בנויים בתים פרטיים‪ ,‬ואילו המצודה‪ ,‬ארמון המלך‪ ,‬האגורה ומבנים אחרים‪ ,‬כגון הארכיון או בית האוצר‬
‫שהיו בעיר לדברי יוספוס‪ ,‬מוקמו בראש הגבעה‪ .‬חסרונם של מבני ציבור רומיים בציפורי של המאה‬
‫הראשונה לסה"נ מוכח לא רק בממצא הארכאולוגי‪ ,‬אלא גם יוספוס אינו מזכיר אותם בשמם‪ .‬אין להניח‬
‫שיוספוס התעלם במכוון ממבני ציבור מונומנטליים בצביון רומי שהיו כביכול בציפורי‪ ,‬שהרי לא נהג כך‬
‫כלפי מקומות אחרים‪ .‬מצד אחד הוא מזכיר פה ושם כמה מהמבנים שהיו בטבריה ומדבריו למדים גם‬
‫על קיומו של היפודרום בטריכאי;‪ 83‬מצד אחר אין הוא מייחס כל בנייה מונומנטלית לגברה‪ ,‬יפיע או גוש‬
‫חלב‪ ,‬יישובים שהוא מכנה "ערים"‪ .‬כשם שבערים אלה לא נמצא מבני ציבור רומיים‪ ,‬כך גם לציפורי של‬
‫הימים ההם לא היה כל ממד מונומנטלי‪ ,‬ויש להניח שהבנייה הציבורית הדלה שם‪ ,‬שלא כמו בטבריה‪,‬‬

‫הותירה רושם מועט‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬על ההיסטוריון והוא לא טרח להזכיר אותה ולו כבדרך אגב‪84.‬‬
‫עם דיכוי המרד בידי הרומאים זכתה ציפורי למעמדה החדש בזכות נאמנותה לרומא ולימים באה אף‬
‫הבנייה המונומנטלית ששינתה את פני היישוב הגלילי ועיצבה אותו מחדש בדמות פוליס שבה מוסדות‬
‫שלטון ומבני ציבור דומים לאלה שבטבריה‪ 85.‬בהמשך התקופה הרומית דמו שתי ערי הגליל הללו זו‬
‫לזו במוסדות השלטון‪ ,‬במבני הציבור ובדפוסי התרבות‪ ,‬והנוף העירוני שלהן לא היה שונה בהרבה מזה‬
‫של ערים אחרות שפרחו במרחב הארץ־ישראלי במאות הראשונות לסה"נ‪ ,‬והדיון במציאות החדשה‬

‫הזאת מקומו במסגרת אחרת‪.‬‬
‫חזותן האדריכלית של טבריה וציפורי שתפסו מקום חשוב בהוויה המקומית והתחרו ביניהן על‬
‫הבכורה הפוליטית בגליל במאה הראשונה לסה"נ הייתה אפוא שונה במידה רבה‪ ,‬ובכל זאת נראה‬
‫שבתחומים אחדים קיימת זהות תרבותית־חומרית בין השתיים‪ .‬הקרמיקה הגלילית‪ ,‬זו שיוצרה בכפר‬
‫חנניה או בשיחין‪ ,‬דומיננטית בממצא החומרי משתי הערים; מספרם של המטבעות היהודיים בממצא‬
‫הנומיסמטי גדול ביותר וכך גם כלי האבן שאינם מקבלים טומאה מוכרים שם‪ ,‬אם כי לא במספרים‬
‫גדולים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא שהחשיפה וההפנמה של התרבות ההלניסטית־רומית מקבלת ביטוי די דומה בשתי‬
‫הערים‪ ,‬אם כי יש להדגיש שמרבית המידע מגיע דווקא מציפורי‪ ,‬שבה נערכו עד היום חפירות בהיקף‬
‫גדול מזה של החפירות שנעשו בטבריה‪ .‬אין הכוונה לבנייה הציבורית השונה כאמור ממקום למקום אלא‬
‫השפעה זו ניכרת בעיקר במרחב הפרטי‪ ,‬היומיומי הממלא את עולמם של התושבים בשני המקומות‪.‬‬
‫כאן כמו בכפרים נמצא ששיטות הבנייה הרומיות שולבו במסורת המקומית‪ .‬בתי העשירים עוטרו‬
‫בציורי קיר ובדגמים גאומטריים וצמחיים ששרידיהם נתגלו‪ ,‬לא באתרם‪ ,‬בשתי הערים‪ .‬לצד כלי הבית‬
‫הפשוטים נמצא גם כלי יבוא מפוארים‪ ,‬לא בכמות גדולה‪ ,‬שעלו כך יש להניח על שולחנם של עשירי‬

‫ארכיטקטוני שונה זה מזה‪ ,‬ידועה ממקומות אחרים בעת‬ ‫‪ 82‬על תכנונה של קיסריה ההרודיאנית ראו‪ :‬י' פטריך‪ ,‬בתוך‪:‬‬

‫ההיא‪ .‬ראו‪ :‬וייס‪ ,‬טבריה וציפורי‪ ,‬עמ' ‪.32–30‬‬ ‫לאוריאל‪ ,‬עמ' ‪.538–497‬‬
‫‪ 85‬על הבנייה המאוחרת בציפורי ראו הפניות לעיל‪ ,‬הערה‬ ‫‪ 8 3‬חיי יוסף‪.138 ,132 ,‬‬

‫‪.73‬‬ ‫‪ 84‬תמונה ייישובית דומה‪ ,‬שלשתי ערים שכנות היה נוף‬

‫‪42‬‬