Page 57 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫מתוך רצון לחזק את זהותם העצמית העדיפו את כלי האבן מהתוצרת המקומית על פני כלי היבוא‬
‫המפוארים‪ 104.‬בשלב זה של המחקר אין אפשרות להכריע מה הייתה הסיבה לשימוש הנפוץ בכלי האבן‬
‫במאה הראשונה לסה"נ – אם משום מניע דתי‪ ,‬לאומי או סתם טעם אישי – אבל מצאי ייחודי זה‪,‬‬
‫הדומה במשהו למצאי כלי החרס והנרות‪ ,‬מעיד על מנהגי הגליליים ועל בחירתם‪ ,‬בדומה להעדפת בני‬

‫יהודה וירושלים‪ ,‬להשתמש בכלים שיועדו מלכתחילה לאוכלוסייה היהודית‪.‬‬

‫מטבעות‬

‫תושבי הגליל השתמשו במגוון המטבעות שהיו הליך חוקי בכלכלה הרומית‪ ,‬ולאורם אפשר לעמוד על‬
‫טיבו של המסחר המקומי והבין־אזורי במאה הראשונה לפסה"נ ובמאה הראשונה לסה"נ‪ .‬מטבעות‬
‫אחדים בעריכים שונים הונפקו כאמור בטבריה בידי הורדוס אנטיפס‪ ,‬אולם אלו היו רק מרכיב אחד‬
‫בסל המטבעות בשימושם של תושבי הגליל‪ 105.‬התמונה הנומיסמטית מאתרי הגליל מגוונת וכמו בכל‬
‫חפירה נמצא שם מטבעות יהודיים ומטבעות מהחוף הפניקי‪ ,‬מטבעות עירוניים ומטבעות אימפריאליים‪.‬‬
‫היחס המספרי בין הסוגים השונים על ציר הזמן מאפשר להצביע על האוריינטציה הכלכלית־הפוליטית‬
‫של תושבי הגליל ועל השינויים שחלו משלהי התקופה ההלניסטית ועד ערב החורבן‪ .‬כבר בתקופה‬
‫החשמונאית ניכרת בקרב יושבי הגליל העדפה ברורה של המטבעות שטבעו הרשויות היהודיות על‬
‫פני מטבעות הברונזה של ערי החוף הפניקי‪ ,‬למשל‪ .‬מגמה זו המשיכה ואף התחזקה‪ ,‬לדברי דני שיאון‪,‬‬
‫בתקופה הרומית הקדומה‪ ,‬שאז נמצא במחזור גם מטבעות הרודיאניים‪ ,‬כך שמצאי מטבעות היהודים‬
‫בגליל במאה הראשונה לסה"נ גדול בהרבה ממצאי המטבעות מטביעה נכרית‪ ,‬שהיא הנפוצה יותר‬
‫באזורים האחרים של ארץ־ישראל הרומית‪ 106.‬המטבעות היהודיים בגמלא הם יותר מ־‪ 60‬אחוז מסך כל‬
‫המטבעות שנמצאו באתר ומתוארכים עד ימי המרד ברומאים; ביודפת המטבעות היהודיים הם למעלה‬
‫מ־‪ 40‬אחוז ממצאי המטבעות; ותמונה דומה מתקבלת גם מהמצאי במירון ובציפורי‪ 107.‬נתונים אלו‬
‫ואחרים מעוד יישובים בגליל מלמדים שגם בממצא הנומיסמטי אין הבדל של ממש בין עיר לכפר‪ 108.‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬מספרם הגדול של המטבעות היהודיים בגליל קשור לנטיותיהם של התושבים היהודים שהעדיפו‬
‫את המטבעות שהנפיקו רשויות יהודיות על פני אלו שהונפקו בידי זרים‪ ,‬אם משום דרכי התנהלותה של‬
‫הכלכלה המקומית ואם מתוך חיזוק המודעות העצמית וזיקה לסמלים המצביעים על חירות ועצמאות‬
‫לאומית‪ .‬מן הצד האחר‪ ,‬נראה שקשרי המסחר עם שכניהם הנכרים‪ ,‬ובייחוד עם ערי החוף הפניקי‪ ,‬חייבו‬

‫את יושבי הגליל להשתמש גם במטבעות האחרים‪ ,‬שנתגלו כאמור ברוב החפירות שנערכו באזור‪.‬‬

‫בחשבון רק את החומר הקדום‪ ,‬הרי התמונה דומה לזו‬ ‫מרחיק לכת ואומר שכלי האבן נוצרו מלכתחילה בעבור‬
‫שבגמלא וביודפת‪ .‬ראו‪J. Raynor and Y. Meshorer, :‬‬
‫העשירים וצורכי הטהרה‪ ,‬שהיו אך משניים‪ ,‬לא היו גורם‬
‫‪The Coins of Ancient Meiron, Winona Lake 1988,‬‬
‫‪ .pp. 82–85‬עיבוד החומר הנומיסמטי שנתגלה בציפורי‬ ‫מדרבן לייצור הכלים בשלהי הבית השני‪ .‬ראו מאמרו‬
‫בידי משלחת האוניברסיטה העברית בירושלים נעשה‬
‫בידי גבריאלה ביכובסקי‪ .‬מניתוח ראשוני של הממצאים‬ ‫בתוך‪ :‬מטקסט ומאבן‪ ,‬עמ' ‪.419–402‬‬
‫מצטיירת תמונה דומה למדי ולפיה מספר המטבעות‬ ‫‪ 104‬ברלין‪ ,‬חיים לפני המרד‪ ,‬עמ' ‪.434–429‬‬
‫היהודיים שנתגלו עד היום בידי המשלחת באתר גדול‬ ‫‪ 105‬על מטבעות טבריה ראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪ .34‬ועל אלו שהוטבעו‬

‫כמעט פי שניים מהאחרים שהיו במחזור‪.‬‬ ‫בציפורי במהלך המרד‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬
‫‪ 108‬ראו לדוגמה‪ :‬ד' שיאון‪ ,‬בתוך‪ :‬ארץ צפון‪ ,‬עמ' ‪;*134 –*122‬‬ ‫‪ 106‬שיאון‪ ,‬צור וגמלא‪ ,‬עמ' ‪.252–224‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬בתוך‪ :‬אדוורדס‪ ,‬חורבת קנה‪ ,‬עמ' ‪ .132–129‬וראו‬
‫גם את מסקנותיו של שיאון (צור וגמלא‪ ,‬עמ' ‪,)251–237‬‬ ‫‪ 1 07‬ראו‪ :‬שיאון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;88–27‬אדן־ביוביץ ואביעם‪,‬‬

‫יודפת ויוספוס‪ ,‬עמ' ‪ .158‬מספרם היחסי של המטבעות‬

‫הקדומים במירון מעט שונה משום שהנתונים שם נוגעים‬

‫לסך כל המטבעות שנתגלו באתר‪ ,‬אך אם מביאים‬

‫‪48‬‬