Page 62 - חיי יוסף

‫וייס – הגליל במאה הראשונה‬

‫כמה ביחד‪ ,‬אך בראייה כוללת ורחבה אפשר להעריך באמצעותם את מקומה ואת היקפה של ההשפעה‬
‫הנכרית על התרבות המקומית במאה הראשונה לסה"נ‪.‬‬

‫בבנייה הגלילית נמצא שימוש‪ ,‬לא רב במיוחד‪ ,‬בשיטות בנייה האופייניות לעולם ההלניסטי־‬
‫הרומי‪ .‬בגמלא למשל נמצא שימוש בקשת‪ ,‬ובציפורי – גם קשתות וגם קמרונות‪ .‬העיטור האדריכלי‬
‫בגמלא‪ ,‬בסיסי העמודים והכותרות רומזים על עבודת האבן בעולם ההלניסטי־הרומי‪ ,‬אם כי האיכות‬
‫ירודה לעומת המקור‪ ,‬אולי משום הקושי בעיבוד הבזלת‪ .‬בתי העשירים עוטרו בציורי קיר ובדגמים‬
‫גאומטריים וצמחיים‪ ,‬ששרידיהם התגלו באתרם ביודפת‪ ,‬ושברים מהם בציפורי ובגמלא‪ .‬בגליל עדיין‬
‫לא נחשפו פסיפסים מהמאה הראשונה לסה"נ שכמותם נמצאו בבתי העשירים בירושלים ובארמונות‬
‫ההרודיאניים‪ 124.‬אבני פסיפס בודדות שנמצאו בשכבות מהמאה הראשונה לסה"נ בציפורי רומזות אולי‬

‫על שימוש בפסיפסים‪ ,‬אולי רק במרחב העירוני‪.‬‬
‫כמויות קטנות של כלי יבוא וכלי פאר שמוצאם מחוץ לגליל נמצאו בעיר ובכפר‪ ,‬ומספרם שונה‬
‫ממקום למקום‪ .‬בעבודותיה על התרבות החומרית היהודית בגליל ערב החורבן הצביעה ברלין על ירידה‬
‫במספר כלי היבוא מטיפוס טרה סיגילטה א (‪ ,)ESA‬המעידה לדעתה שהיהודים מתוך גישה אנטי־רומית‬
‫העדיפו במאה הראשונה לסה"נ כלים מתוצרת עצמית‪ 125.‬מסקנותיה מבוססות על פירוש הממצא הבא‬
‫מהמרחב הכפרי‪ ,‬הגם שהתמונה אינה אחידה ודי להשוות את הממצא מיודפת לממצא מגמלא‪ ,‬כך‬
‫שיש להסתפק ולומר כי מספרם המשתנה של הטיפוסים נעוץ בהעדפותיהם של בני המקום או במסחר‬
‫הבין־יישובי‪ 126.‬בציפורי נמצאו כלי יבוא מעטים ואפשר ללמוד מהם אולי‪ ,‬שהמצב בערים הגדולות היה‬
‫שונה מעט בהיבט הזה מהמצב בכפרים‪ ,‬אם כי בשלב הזה של המחקר קשה לקבוע באופן מוחלט את‬

‫היחס הכמותי בין הכלים מהטיפוסים השונים‪.‬‬
‫נוסף על כלי החרס המיובאים נמצא בגליל גם כלי זכוכית מטיפוסים שונים שכמוהם נמצא ביישובים‬
‫הנכריים‪ ,‬ובהם קערות וכוסות‪ ,‬פכים ובקבוקונים זעירים לשמן או לבושם‪ ,‬וגם חרוזים וטבעות‪ .‬כלי‬
‫זכוכית רבים נמצאו ברחבי הגליל‪ ,‬אולם עד היום לא נעשה מחקר טיפולוגי שיטתי של הכלים‪ ,‬סוגיהם‬
‫ומקומם במצאי כלי הבית הגלילי‪ ,‬ובייחוד של אלו המתוארכים למאה הראשונה לסה"נ‪ .‬מכל מקום‪,‬‬
‫רוב הכלים הקדומים מוכרים מהפריפריה הגלילית ופחות מאתרים שבלב המרחב היהודי‪ 127.‬הכלים‬
‫עשויים בניפוח‪ ,‬מהם לתוך תבנית‪ ,‬ובצורתם הם דומים לטיפוסים המוכרים לאורך החוף הפניקי ובעולם‬
‫הרומי כולו‪ .‬מחקר כלי הזכוכית מלמד שאין הבדל בסוגי הכלים שהיו בשימושם של היהודים ושל‬
‫הנכרים‪ ,‬כך שמצאי כלי הזכוכית מהפריפריה הגלילית עשוי ללמד משהו על מה שהיה גם בתחום‬

‫הגליל היהודי‪128.‬‬

‫אדן־ביוביץ ואביעם‪ ,‬יודפת ויוספוס‪ ,‬עמ' ‪ ;165‬שיאון‬ ‫‪ 124‬פסיפסים מהרבע האחרון של המאה השנייה לפסה"נ‬
‫ויבור‪ ,‬גמלא‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬ ‫התגלו אמנם בתל אנפה‪ ,‬אולם מדובר ביישוב נכרי‪ .‬ראו‪:‬‬

‫‪ 127‬ראו לדוגמה את מצאי כלי הזכוכית ממערת הקברים‬ ‫‪S. C. Herbert, Tel Anafa I: Final Report on Ten Years‬‬
‫בחוקוק‪.P. P. Kahane, ‘Atiqot, 3 (1961), pp. 128–143 :‬‬
‫שברי כלים מהתקופה הרומית הקדומה נמצאו גם‬ ‫‪of Excavation at a Hellenistic and Roman Settlement‬‬
‫בציפורי ואלו יפורסמו בעתיד עם שאר כלי הזכוכית‬ ‫‪ .in Northern Israel, Ann Arbor 1994, pp. 66–68‬על‬
‫שנמצאו באתר בידי יעל גורין־רוזן‪ .‬על ממצאים‬ ‫הפסיפסים בארץ־ישראל מהתקופה ההרודיאנית ראו‪:‬‬
‫מהפריפריה הגלילית‪ ,‬בעיקר ממערות קבורה‪ ,‬ראו‬ ‫א' עובדיה‪ ,‬בתוך‪ :‬יהודים ויהדות בימי בית שני‪ ,‬המשנה‬
‫לדוגמה‪G. Davidson-Weinberg, JGS, 15 (1973), pp. :‬‬ ‫והתלמוד‪ :‬מחקרים לכבודו של שמואל ספראי (בעריכת‬
‫‪ ;35–51‬י' ישראלי‪ ,‬בתוך‪ :‬מזר‪ ,‬גבע‪ ,‬עמ' ‪ ;228–226‬ר'‬ ‫א' אופנהיימר‪ ,‬י' גפני ומ' שטרן)‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‪ ,‬עמ'‬
‫עובדיה‪ ,‬עתיקות‪( 38 ,‬תש"ס)‪ ,‬עמ' ‪ ;41–37‬ת' וינטר‪ ,‬שם‪,‬‬
‫‪.64–51‬‬
‫‪( 46‬תשס"ד)‪ ,‬עמ' ‪.24–20‬‬ ‫‪ 125‬ראו‪ :‬ברלין‪ ,‬בתוך‪ :‬ברלין–אוברמן‪ ,‬המרד הראשון‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 128‬ד' בר"ג‪" ,‬כלי הזכוכית בארץ ישראל בתקופה הרומית‬
‫והביזנטית"‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫‪ ;70–63‬הנ"ל‪ ,‬חיים לפני המרד‪ ,‬עמ' ‪.448–442‬‬
‫‪ 126‬בכל שטחי החפירה ביודפת נתגלה רק שבר אחד של כלי‬
‫בירושלים‪ ,‬תש"ל‪ ,‬עמ' ‪.229–225‬‬ ‫מיובא לעומת מגוון כלים בגמלא ממקומות שונים‪ .‬ראו‪:‬‬

‫‪53‬‬