Page 44 - חיי יוסף
P. 44
וייס – הגליל במאה הראשונה
בנה את ציפורי מחדש כעיר הלניסטית־רומית ואף הקים בה נוסף על ביצורים גם מבני ציבור אחדים,
למשל תאטרון 61.לפי דעה זו ,מפעלי הבנייה של הורדוס אנטיפס בציפורי היו בעלי אופי מונומנטלי
כיאה לפוליס יוונית־רומית ובזכותם נחשבה העיר ל"פאר הגליל כולו" כלשונו של יוספוס .ברם קריאה
מדוקדקת של הטקסט מלמדת שהורדוס אנטיפס רק שיפץ את חומת ציפורי ,אך לא הקים ולא מימן
מפעלי בנייה אחרים בעיר ואלה יוסדו ,כפי שנראה להלן ,בזמן מאוחר יותר .יוספוס המכנה את ציפורי
"פאר הגליל כולו" מציין את העובדה שהעיר משמשת עתה מבצר מגן וביכולתה להתגונן מפני התקפה
בזכות מקומה הטופוגרפי בראש הגבעה וחומתה המסיבית המגנה עליה 62.ציפורי התפרסמה בביצוריה
המיוחדים וערב המרד ברומאים שיפצו בני המקום את חומות עירם מכספם (מלחמת היהודים ב,
63.)574שנים אחר כך השתמשו חכמים שהיו מודעים לביצוריה של העיר במונח " ,castraקצרה הישנה
שלציפרין" ,והתכוונו בדבריהם לאקרופוליס המבוצר של העיר64.
מעט מאוד ידוע על העיר ומוסדותיה במאה הראשונה לסה"נ .לאחר שבשנת 61לסה"נ כלל הקיסר
ֵנרון את טבריה וסביבתה בממלכתו של אגריפס השני זכתה ציפורי מחדש בבכורה המדינית בגליל
והוחזרו אליה בית האוצר והארכיון הציבורי (חיי יוסף .)39–38 ,יוספוס מזכיר לא פעם את בני העיר
ומכנה אותם הציפוראים ( ;Σεπφωρῖταιחיי יוסף 65,)411 ,394 ,380 ,373 ,אולם בשום מקום אין הוא
מציין את המוסדות העירוניים שהיו אולי בציפורי ואין הוא מונה את בעלי התפקידים ואינו מאזכר בדרך
כלשהי את מנהיגי הציבור בעיר ,כשם שעשה בטבריה 66.הארכי )? (ἀρχή = ἀρχεῖονהישנה של ציפורי,
הנזכרת פעמים מספר במקורות התלמודיים ,רומזת אולי על המוסדות העירוניים שפעלו בעיר בתקופה
הקדומה ,אולם אין במקורות פירוט של ממש הנוגע למהות השלטון העירוני ומוסדותיו אלא אזכור עצם
קיומן של ערכאות יהודיות בציפורי בזמן קדום למדי 67.בין מבני הציבור שהיו בציפורי שומעים רק על
החומה ,שנזכרה קודם ,ועל האגורה ,היא השוק המקומי ,שם פגש יוספוס את ישוע ראש "השודדים"
ואמר שהוא נכון לסלוח לו על מעלליו ,אם ישוב מדרכו ויהיה נאמן לו (חיי יוסף .)107 ,האגורה בציפורי
כמו בכל עיר הלניסטית אינה מבנה מונומנטלי אלא שטח פתוח שאליו נסמכו בלי תכנית אדריכלית
מוגדרת מבנים אחדים ,שם התאספו הסוחרים ומכרו את מרכולתם68.
בציפורי לא הונפקו מטבעות עירוניים במחצית הראשונה של המאה הראשונה לסה"נ ,לא בידי
הפיזי שלהן במאה הראשונה לסה"נ ראו :ד' אדן־ביוביץ, 61הוהנר ,הורדוס אנטיפס ,עמ' ;87–86סמלווד ,היהודים,
תרביץ ,סו (תשנ"ז) ,עמ' .470–449 עמ' ;119–118פריין ,הגליל ,ישו והבשורות ,עמ' –137
;138הורסלי ,ארכאולוגיה ,היסטוריה וחברה ,עמ' –49
65תושבי ציפורי המשתתפים לא פעם בדיוני החכמים ;60ג'נסן ,הורדוס אנטיפס ,עמ' .248‑242 ,162‑149
מכונים בספרות התלמודית "ציפוראי" ,ראו לדוגמה: חוקרים אחדים אף מזהים בממצא הארכאולוגי מבנים
ירושלמי ,מעשרות א ד ,מט ע"א; שם ,שבת ד ב ,ז ע"א. נוספים שהוקמו כביכול בידי הורדוס אנטיפס .ראו כאן
לדיון במשמעות הכינוי במאות השנייה עד הרביעית ולהלן :סטריינג' ,בתוך :ארכאולוגיה ואמונה ,עמ' ;59–23
לסה"נ ראו :מילר ,דברי הקונגרס העולמי היהודי העשירי ריד ,ארכאולוגיה וישו הגלילי ,עמ' .96–62ביקורת על
למדעי היהדות ,ב ,2/ירושלים תש"ן ,עמ' 22–15בחלק מסקנות אלו ראו :צ'נסי ,תרבות ציפורי ,וכן הנ"ל ,תרבות
הלועזי; הנ"ל ,בתוך :לוין ,הגליל ,עמ' ;200–175הנ"ל,
יוונית־רומית ,עמ' .86–82
אנשי ציפורי. 6 2ראו :מילר ,ציפורי ,עמ' ;57–56הנ"ל ,ערי הגליל ,עמ'
6 6מלחמת היהודים ב ;645 ,574 ,חיי יוסף.411 ,394 ,373 , .454וביתר הרחבה ראו גם :וייס ,טבריה וציפורי ,עמ'
וראו גם :פריין ,הגליל מאלכסנדר ,עמ' .124 .20–18
67משנה ,קידושין ד ,ה .וראו גם :ערוך השלם( ,מהדורת ח"י 63על היחס בין העדויות השונות הנוגעות לבניין החומה
קאהוט) ,א ,ניו יורק תשט"ז ,עמ' ;287יאסטרוב ,מילון, בציפורי אצל יוספוס ראו :כהן ,יוספוס בגליל וברומא,
א ,עמ' ;121שפרבר ,מילון משפטי ,עמ' .63–62 עמ' .248–245 ,216–215
68על מבנה האגורה בעולם ההלניסטי והמבנים שסמוכים 64ראו לדוגמה :משנה ,ערכין ט ו; תוספתא ,שבת יג ט
לה ראוJ. J. Coulton, The Architectural Development of : (מהדורת ליברמן ,עמ' ;)60ספרא ,בהר ,פרשה ד א
(מהדורת וייס ,ע ע"ג) וראו גם :מילר ,ציפורי ,עמ' –15
the Greek Stoa, Oxford 1976, pp. 62–65; F. Chamoux, .30על ערי החומה ובהן נזכרת גם ציפורי ועל המבנה
Hellenistic Civilization, Oxford 2003, pp. 272–276
35
