Page 43 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫כנראה את האצטדיון בטבריה והלך בעקבות אביו‪ .‬שני המבנים שוכנים‬

‫בקרבת החוף‪ ,‬הם בנויים בציר צפון–דרום והחלק המתעגל שלהם מצוי‬

‫בחלק הדרומי של הבניין‪ .‬גם חומרי הבנייה ושיטות הבנייה דומים בשני‬

‫המקרים‪ .‬האצטדיון בטבריה בדומה לזה שבקיסריה בנוי אבני גזית וגושי‬

‫המושבים נבנו בשני המקומות על קירות מסיביים בעובי כ־‪ 9‬מ' ולא על‬

‫קמרונות כפי שנהוג בהיפודרומים רבים‪ .‬אורך האצטדיון בטבריה אינו ידוע‪,‬‬

‫אולם ברור שהיה בניין צר (‪ 39‬מ') לעומת המבנה בקיסריה (‪ 70‬מ')‪ .‬הבדלי‬

‫המידות בין שני המבנים מלמדים אולי שהאצטדיון בטבריה נועד לתחרויות‬

‫אתלטיקה ואילו בזה שבקיסריה היה אפשר לקיים‪ ,‬בשל רוחבו‪ ,‬גם מירוצי‬

‫סוסים‪ .‬חשוב להדגיש שמידתו הצרה של הבניין בטבריה אינה חריגה כלל‬

‫בנוף האדריכלי‪ .‬רוחבו קטן בהרבה מרוחב ההיפודרום או הקרקס הרומי‪,‬‬

‫אבל דומה לרוחבם של כמה אצטדיונים בעולם היווני־ההלניסטי‪56.‬‬

‫מטבעות טבריה שהוטבעו בימיו של הורדוס אנטיפס מעידים אף הם על‬ ‫איור ‪ .14‬מטבע של הורדוס‬
‫מעמדה של העיר כפוליס יוונית־רומית‪ .‬כיאה לעיר‪ ,‬לטבריה בתקופה זו יש‬ ‫אנטיפס‪ 19 ,‬לסה"נ‪.‬‬
‫מניין שנים מיוחד משלה ואף הזכות לטבוע מטבעות‪ 57.‬סדרת המטבעות‬

‫הראשונה בארבעה עריכים הוטבעה בטבריה עם ייסודה של העיר בשנת ‪19‬‬

‫לסה"נ (איור ‪ .)14‬בצדו האחד של המטבע נראה צמח קנה עם תאריך בצדו וכתובת ביוונית ‪ΗΡΩΔΟΥ‬‬

‫‪( ΤΕΤΡΑΡΧΟΥ‬של הורדוס הטטרארך)‪ ,‬ובצדו האחר מופיע שם העיר ‪ ΤΙΒΕΡΙΑC‬בתוך זר‪ .‬עוד ארבע סדרות‬

‫נטבעו בשנות שלטונו של הורדוס אנטיפס בעיר‪ :‬בשנת ‪ 33/34 ,30/31 ,29/30‬ו־‪ 39‬לסה"נ‪ .‬הסמלים על כל‬

‫מטבעותיו של הורדוס אנטיפס‪ ,‬שהונפקו כאמור בארבעה עריכים‪ ,‬באים מעולם הצומח; קנה‪ ,‬כף תמר‪,‬‬

‫עץ תמר ואשכול תמרים‪ 58.‬מטבעות נוספים הנפיקה‪ ,‬לדברי יעקב משורר‪ ,‬המועצה העירונית של טבריה‬

‫בשנה ה־‪ 13‬לשלטונו של הקיסר קלאודיוס (‪ 53/54‬לסה"נ)‪ .‬סדרה זו בשלושה עריכים דומה למטבעות‬

‫הראשונים‪ ,‬אלא שהכתובת היוונית סביב כף התמר מציינת את שמו של הקיסר קלאודיוס‪59.‬‬

‫ציפורי‬

‫ציפורי שוכנת על גבעה ברום ‪ 289‬מ' מעל פני הים בלב הגליל התחתון ולה היסטוריה יישובית ארוכה‬
‫יותר מלשכנתה טבריה‪ .‬ראשיתו של היישוב במקום בתקופה הפרסית כפי שעולה מהממצא הארכאולוגי‪,‬‬
‫ובהסתמך על דברי יוספוס אפשר להסיק שבמאה השנייה לפסה"נ כבר ישבו יהודים בציפורי‪ .‬הורדוס‬
‫הקים שם ארמון (מלחמת היהודים ב‪ ;56 ,‬קדמוניות היהודים יז‪ )271 ,‬ולאחר מותו קיבל הורדוס אנטיפס‬
‫את הגליל לשלטונו והתיישב בעיר עד שעבר לטבריה‪ .‬בנייתה המחודשת של ציפורי עם דיכוי המרד‬
‫לאחר מות הורדוס בידי וארוס (שנת ‪ 4‬לפסה"נ) ופריחתה של העיר במאה הראשונה לסה"נ יוחסו‬
‫להורדוס אנטיפס‪ 60.‬יוספוס מתאר את מעשיו של הורדוס אנטיפס בעיר ואומר שהוא "ביצר את ציפורי‪,‬‬
‫פאר הגליל כולו‪ ,‬וכינה אותה אבטוקראטוריס" (קדמוניות היהודים יח‪ ,)27 ,‬ויש המסיקים מכך שאנטיפס‬

‫מייסודה‪ ,‬עמ' ‪.98–96‬‬ ‫‪ 56‬רוחבו של מסלול התחרות באצטדיון‪ ,‬לדברי המפרי‪ ,‬הוא‬
‫‪ 5 8‬משורר‪ ,‬אוצר‪ ,‬עמ' ‪.78–75‬‬ ‫בין ‪ 10‬ל־‪ 33‬מ'‪ .‬ראו‪ :‬המפרי‪ ,‬קרקסאות‪ ,‬עמ' ‪.528–525‬‬
‫לדיון בהיפודרום ובאצטדיון מהתקופה ההרודיאנית‬
‫‪ 5 9‬שם‪ ,‬עמ' ‪.153‬‬ ‫שנתגלו במרחב הארץ־ישראלי ראו‪ :‬וייס‪ ,‬אימוץ החידוש‪,‬‬
‫‪ 60‬על שלטונו של הורדוס אנטיפס בגליל ראו‪ :‬הוהנר‪ ,‬הורדוס‬ ‫עמ' ‪E. Netzer, The Architecture of Herod, the ;35–34‬‬

‫אנטיפס‪ ,‬עמ' ‪ ;110–43‬הורסלי‪ ,‬הגליל – היסטוריה‬ ‫‪Great Builder, Tübingen 2006, pp. 277–281‬‬
‫‪ 57‬אבי־יונה‪ ,‬ייסוד טבריה‪ ,‬עמ' ‪ ;166‬משורר‪ ,‬בתוך‪ :‬טבריה‬
‫ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪.67–64‬‬

‫‪34‬‬