Page 39 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫ביודפת‪ 35.‬היישובים הכפריים בגליל דמו אמנם מבחינה חזותית זה לזה ותושביהם עסקו למחייתם‬
‫בחקלאות‪ ,‬במסחר מקומי ובמלאכה‪ ,‬אבל התמונה היישובית בפועל‪ ,‬שהיא נגזרת של היכולת הכלכלית‬
‫ושל האוריינטציה התרבותית של התושבים בכל מקום ומקום‪ ,‬הייתה מורכבת ומגוונת‪ .‬כפרים אחדים‬
‫בגליל בעת ההיא היו גדולים הן בשטחם והן באוכלוסייתם ומבוססים כלכלית‪ ,‬כך שיכלו להרשות‬
‫לעצמם רמת חיים גבוהה למדי‪ ,‬ואחרים לעומתם היו פשוטים וצנועים‪ .‬ההבדלים החברתיים־כלכליים‬
‫השפיעו קרוב לוודאי גם על החשיפה התרבותית של כפריי הגליל כבר במאה הראשונה לסה"נ‪ .‬הללו‬
‫במגעם עם הערים המרכזיות בגליל‪ ,‬אם ממניעים חברתיים־משפחתיים ואם לצורך קשרי מסחר וכלכלה‪,‬‬
‫כמו גם קשריהם עם היישובים הנכריים בפריפריה הגלילית‪ ,‬ראו בעיניהם דברים שלא הכירו בביתם‪ 36.‬מי‬
‫שידו השיגה רכש לעצמו כלים מיוחדים או קישט את קירות ביתו‪ ,‬שהיה בדרך כלל מבנה גלילי פשוט‪,‬‬
‫בציורים שדומים להם היו בבתי האמידים במרחב הרומי‪ .‬גם אם מבחינה פוליטית־חברתית־דתית שמרו‬
‫כפריי הגליל על זהותם היהודית‪ ,‬כפי שעולה מתיאורי יוספוס ומוצא את ביטויו בממצא הארכאולוגי‪,‬‬
‫הרי בפועל החשיפה אל הסובב השפיעה עליהם בהיבטים אחדים הנוגעים לבנייה הכפרית‪ ,‬לדפוסי‬

‫התנהגות ולחיי היומיום‪.‬‬
‫לאחר שעמדנו על דמותו וצביונו של היישוב הכפרי נעבור לסקור את היישובים הגדולים‪ ,‬בעלי‬
‫הצביון העירוני‪ ,‬שהיו בגליל במאה הראשונה לסה"נ‪ .‬בדיון ננסה לאפיין את היישובים הגדולים‪ ,‬להשוות‬
‫את הממצאים בהם לאלו שבמרחב הכפרי ולהסיק מכך‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬על דמותה של אוכלוסיית הגליל‬

‫ואורח חייה במאה הראשונה לסה"נ‪.‬‬

‫ב‪ .‬הערים בגליל במאה הראשונה לסה"נ‬

‫לדברי יוספוס‪ ,‬שלוש ערים גדולות היו בגליל במאה הראשונה לסה"נ – טבריה‪ ,‬ציפורי וגברה – ואותן‬
‫הוא מגדיר במונח פוליס (חיי יוסף‪ .)123 ,‬כך גם מכנה יוספוס לפחות פעם אחת את טריכאי‪ ,‬גוש‬
‫חלב‪ ,‬כבול‪ ,‬בית־שערים ואפילו יודפת נקראת אצלו במקום אחד פוליס‪ 37.‬ברור שאין מדובר ביישובים‬
‫בעלי מעמד עירוני כמו פוליס יוונית‪ ,‬אלא שיוספוס משתמש בתואר עיר כשהוא מתכוון גם לכפרים‬
‫הגדולים או לאלו שהיו לבירת טופרכיה‪ ,‬כשם שנהגו בימיו במקומות אחרים‪ 38.‬יישובים אלו‪ ,‬בין שהיו‬
‫גדולים ובין שזכו למעמד מיוחד ב ִמנהל ההרודיאני‪ ,‬היו בעצם נטולי זכויות עירוניות של ממש ואף לא‬
‫נמצא בהם את המוסדות העירוניים האופייניים לפוליס‪ 39.‬יוצא אפוא שרק טבריה‪ ,‬שהיו בה מוסדות‬
‫עירוניים‪ ,‬לדברי יוספוס‪ ,‬ראויה לתואר עיר ויש לראות בה פוליס‪ ,‬ואולי אף ציפורי זכתה למעמד דומה‪.‬‬

‫‪ 503‬והשוו לחיי יוסף‪.213 ,‬‬ ‫‪ 35‬שיאון ויבור‪ ,‬גמלא‪ ,‬עמ' ‪ .23–20‬והשוו לאדן־ביוביץ‬
‫‪ 3 8‬לדיונים במונחים "כפר" ו"עיר" אצל יוספוס ועל היחס‬ ‫ואביעם‪ ,‬יודפת ויוספוס‪ ,‬עמ' ‪.165‬‬
‫ביניהם ראו‪ :‬שרווין־וייט‪ ,‬חברה ומשפט‪ ,‬עמ' ‪;133–127‬‬
‫פריין‪ ,‬הגליל מאלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ .104–103‬יוספוס‪ ,‬לדברי‬ ‫‪ 36‬פריין מצביע על המתח שבין היישוב הכפרי לבין היישוב‬
‫סטריינג'‪ ,‬מדבר על שלושה סוגי יישובים‪ :‬עיר‪ ,‬עיירה‬ ‫העירוני בגליל‪ ,‬מה שהביא לידי הבדלים תרבותיים‬
‫וכפר‪ ,‬והדרך להבדיל ביניהם היא בהתאם לגודלו של‬ ‫ביניהם‪ .‬ראו‪ :‬פריין‪ ,‬בתוך‪ :‬לוין‪ ,‬הגליל‪ ,‬עמ' ‪.91–75‬‬
‫המקום‪ ,‬כשם שהמחבר נוהג בעצמו‪ .‬ראו‪ :‬סטריינג'‪,‬‬ ‫אדוורדס לעומתו סובר שקשרי המסחר והכלכלה צמצמו‬
‫שיחין‪ ,‬עמ' ‪ .225–222‬חפיפה דומה נמצא גם במקורות‬ ‫במידת מה את ההבדלים התרבותיים בין יושבי העיר‬
‫התלמודיים העוסקים בעיר וכפר‪ .‬ראו‪ :‬גודמן‪ ,‬מדינה‬ ‫לבין יושבי הכפר בגליל בתקופה זו‪ .‬ראו‪ :‬אדוורדס‪ ,‬בתוך‪:‬‬
‫וחברה‪ ,‬עמ' ‪ ;31–28‬ז' ספראי‪ ,‬הקהילה היהודית בארץ‬
‫ישראל בתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬ירושלים תשנ"ה‪ ,‬עמ'‬ ‫לוין‪ ,‬הגליל‪ ,‬עמ' ‪.73–53‬‬
‫‪ 37‬טריכאי‪ :‬מלחמת היהודים ב‪ ;252 ,‬גוש חלב‪ :‬מלחמת‬
‫‪.40–34‬‬ ‫היהודים ב‪ ;629 ,‬בית־שערים‪ :‬חיי יוסף‪ ;118 ,‬יודפת‪ :‬חיי‬
‫‪ 39‬אבי־יונה‪ ,‬גאוגרפיה היסטורית‪ ,‬עמ' ‪.63–61‬‬ ‫יוסף‪ .332 ,‬לעומת זאת יפיע וכבול מכונות אצל יוספוס‬
‫במקום אחד עיר ובאחר כפר; יפיע‪ :‬מלחמת היהודים ב‪,‬‬
‫‪ 289‬והשוו לחיי יוסף‪ ;230 ,‬כבול‪ :‬מלחמת היהודים ב‪,‬‬

‫‪30‬‬