Page 201 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 201

‫תרגום  |  ‪199‬‬

                             ‫	 פסוקים שטעה בהם‪ ,‬בכולם (גם) זולתי טענו נגדו‪.‬‬
                                                                ‫	 הפרק השלישי‬

                                       ‫	 <מן הטעויות במה שהזכיר שאינו במציאות>‬
                           ‫	 מה שנמצא אצלו‪ ,‬ירצהו השם‪ ,‬בפרשה ואלה שמות‪,‬‬
                           ‫‪ 	5‬אומרו‪" :‬הכתוב מתאר את הכופרים בכל המינים של‬
         ‫	 הצמחים למעט השורש‪ 38,‬כאומרו‪' :‬הנה אשור ארז בלבנון' (יח' לא ג)‪,‬‬
  ‫	 ואין בו שורש וכן 'רבה אילנא ותקיף' (דנ' ד ח)‪ ,‬ואין בו שורש"‪ 39.‬אמר מבשר‪:‬‬
           ‫	 אין הדבר כמו שהזכירֹו‪ ,‬כי אכן נמצא בתיאור אשור שורש‪ ,‬כאומרו‪:‬‬

                               ‫	 'וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים‬
             ‫‪ 	10‬רבים' (יח' לא ז)‪ .‬וכן בענין 'רבה אילנא ותקיף' (דנ' ד ח) אמר בו‪:‬‬

                   ‫	 'ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו' (דנ' ד יב)‪ .‬והזכיר (שורש)‬
                             ‫	 במקומות אחרים ג"כ כאומרו‪' :‬ואנכי השמדתי את‬
                                     ‫	 האמרי אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא‬

                       ‫	 כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת' (עמ' ב ט)‪.‬‬
                                           ‫‪ 	15‬וגם זה ממה שטען אותו נגדו זולתי‪.‬‬

                                     ‫	 וממה שנמצא אצלו‪ ,‬ירצהו השם‪ ,‬בפרשת‬
                          ‫	 וירא אליו ה'‪ ,‬אומרו‪ 40‬שמה שאמר אברהם לאבימלך‬

                                                      ‫פ ‪ 1‬ט ע"ב‬                                    ‫	‬
   ‫'אנכי אשבע' (בר' כא כד)‪ ,‬ולא אמר ַוּיִּׁשָ ַבע אברהם‪ ,‬מלמד‬                                      ‫	‬
‫שמי שמקבל על עצמו שבועה‪ ,‬כבר מחייבת אותו השבועה"‪41.‬‬                                                ‫	‬
                                                                                                   ‫	‬
                         ‫אמר מבשר‪ :‬לּו התבונן בסוף הפרשה‬                                           ‫	‬
    ‫כי אז היה יודע שאברהם ואבימלך נשבעו שניהם זה לזה‪,‬‬                                             ‫‪	5‬‬

                   ‫שנאמר‪' :‬כי שם נשבעו שניהם' (שם לא)‪42.‬‬

                                                                      ‫מילה במילה‪ :‬אלא בשורש‪.‬‬      ‫‪	38‬‬
‫השווה למקבילות מדרש הגדול‪ ,‬שמות א א‪ ,‬עמ' ו‪-‬ז‪ ,‬ובאופן חלקי גם בקטע מדרשה לשמות‪ ,‬גנזי‬               ‫‪	39‬‬
‫שכטר א‪ ,‬עמ' ‪ ,63-62‬ונראה שכמקור להם שימשו דברי סעדיה‪ .‬וראה עוד‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירושי שמות‪,‬‬
                                                                                                  ‫‪	40‬‬
                                                                                          ‫עמ' א‪.‬‬  ‫‪4	 1‬‬
                                                        ‫סעדיה‪ ,‬פירוש בראשית כא כד‪ ,‬עמ' ‪.397‬‬
‫זהו מקור המאמר במדרש הגדול‪ ,‬בר' כא כד‪ ,‬עמ' שמב‪ .‬ראה גם צרור המור לר' אברהם סבע‪ ,‬בר'‬               ‫‪4	 2‬‬
                           ‫כא כד‪ ,‬כא לא‪ ,‬עמ' קיא‪ ,‬קיג ומדרש הביאור לבראשית‪ ,‬וירא‪ ,‬עמ' קו‪.‬‬
‫צוקר ראה בכך דווקא ראיה לגאון‪ ,‬שכן כתוב כי שם נשבעו שניהם‪ ,‬ולא נזכר שהוא נשבע‪ .‬הרי‬
‫שאמירתו אנכי אשבע הרי היא כשבועה‪ .‬צוקר ציטט מפירוש סעדיה לשמות שבכתב יד‪ ,‬והראה‬
   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206