Page 205 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 205
תרגום | 203
השמיני (אומרו)" :ענן טען שבטמא מת (כתוב) 'טמא
5הוא' (במ' יט טו) 48,ואין זה בנמצא בפרשה זו כלל 49,אלא אם כן רמז
ל'וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא
הוא' (במ' יט טו) ,וזה לא כתוב באדם ,אלא (ב)כלי( ,אך) לא
נתווכח אתו על מה שדמיין ,שבטמא מת (כתוב) טמא הוא,
כי אנו יודעים שזה שיבוש שבא לו ,וזו טעות שחלה עליו ומחשבה (מוטעית)
10שקדמה לטעותו" .אמר מבשר :אין הדבר
כמו שהזכירֹו ,אלא השיבוש (חל) עליו הוא ,ירחמהו השם,
לא על ענן .כי נמצא בטמא מת 'טמא
הוא' .זה אומרו' :ואיש אשר יטמא ולא יתחטא
ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש
15ה' טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא' (שם כ).
ומה שנמצא אצלו ,רצון השם עליו ,בספר
פ 1י ע"ב
האמונות 50אומרו" :לשון העברים מייחסת אל
אלוהים יתעלה זכירה ,וכן הלשון הערבית גם כן מייחסת
זאת .אבל אין (אף) אחת משתי הלשונות מייחסת לו את היפך הזכירה,
שהיא השכחה ,והרוב51מה שהיא אומרת' :ולא
לא התייחדו ישראל ,שכן היא ניתנה גם לבני קטורה ראה :בבלי סנהדרין נט ע"ב; משנה תורה, 48
הל' מלכים ,י ח. 4 9
5 0
צוקר לא מצא את הדברים האלה של ענן בשום מקום אחר .ענן פעל לפי דפוס פעולה קבוע של
השוואת הטומאות זו לזו ,והקיש מטמא מת על כל הטומאות שכתוב בהן 'טמא הוא'. 5 1
מילה במילה :בפרשתו.
אמונות ודעות ,המאמר השני ,פרק יב ,עמ' קט' :ופי באב אנקאד' אלעאלם מן חאל כאנת תולמהם
תסמיה זכירה ,כקולהא ויזכר אלהים את נח ,ויזכר אלהים את רחל ,ומא אשבה ד'לך ,יקאל פי
אללגתין ד'כרא ,ולא תטלק ואחדה מן אללגתין צ'ד אלד'כר אלד'י הו אלנסיאן ענד תרך אלאנקאד',
לכנהא אכת'ר מא תקול ולא זכר הדם רגליו' .ובתרגום :וביחס להצלת העולם ממצב המציק להם
קוראים את זה זכירה ,כאמרם' :ויזכר אלהים את נח' (בר' ח א)' ,ויזכר אלהים את רחל' (בר' ל כב),
וכל הדומה לכך ,אומרים בשתי השפות זיכרון ,ואין אחת משתי השפות משתמשת בהפך הזכירה,
שהיא השכחה ,לביטוי אי ההצלה ,והרוב מה שהיא אומרת 'ולא זכר הדם רגליו' (איכה ב א).
שלא כמו תרגום צוקר על אתר וקאפח ,אמונות ודעות ,שתרגמו :ולכל היותר .ואולם ,תפיסה זו
של צוקר וקאפח מעוררת את השאלה כיצד התעלם הגאון מן הפסוקים המייחסים שכחה לבורא.
לעומת זאת ,אפשר שהגאון חשב שהפסוקים על השכחה מעטים מן הפסוקים על 'לא זכר'.
