Page 197 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 197

‫תרגום  |  ‪195‬‬

                                              ‫‪ 	15‬ולא‪ 31‬הזכרנוה אלא לברר שהדבר‬
            ‫	 שבו נשלל שהיה בנמצא קדום אחר זולת אלוהים יתעלה הוא עצמו‬

                        ‫	 מכחיש שיש יודע מצד עצמו מלבד אלוהים‪ .‬ומה שאנו‬
                                     ‫	 סומכים עליו בנידון זה הוא שאנו אומרים‬

                                                                    ‫	 פ‪ 1‬ח ע"א‬
               ‫	 שלּו הייתה הנפש יודעת מצד עצמה‪ ,‬היה מתחייב שתהיה דומה‬

                        ‫	 לקדמון‪ ,‬יתעלה וירומם‪ ,‬בידיעת הנסתרות‪ ,‬ובהיבטל זה‬
                                       ‫	 יש ראיה שהיא אינה יודעת מצד עצמה‪.‬‬
                                             ‫	 ומה שהזכיר מעניין הסומא הרואה‬

                        ‫‪ 	5‬בחלומו כאילו הוא רואה אינו דבר שראוי לסמוך עליו‪,‬‬
                                ‫	 כי החולם בבגדאד פעמים שהוא רואה בחלומו‬

                             ‫	 כאילו הוא במצרים ומהלך ברחובותיה‪ .‬ולּו הייתה‬
                                    ‫	 ראייתו זו השגה אמיתית‪ ,‬היה מתחייב מזה‬

                 ‫	 שהגוף נמצא בשני מקומות בזמן אחד‪ .‬ובהיות דבר זה מופרך‪,‬‬
                                              ‫‪ 	10‬ראיה שראיית הישן בחלומו אינה‬
                                                 ‫	 השגה לא מצד הגוף ולא מצד‬

                                  ‫	 הנפש‪ .‬ויש שרואה החולם בחלומו כאילו הוא‬
                                 ‫	 אוכל ושותה‪ ,‬ומיד הוא מקיץ‪ ,‬ואינו מוצא מזה‬
                              ‫	 שום רושם מעין מה שהוא מוצא בהקיצו‪ .‬לּו היה‬
                                 ‫‪ 	15‬מה שהוא רואה מזה השגה אמיתית‪ ,‬היה צריך‬
                             ‫	 שיהיה לזה רושם‪ ,‬כמו שיש לזה בהקיץ‪ .‬ובהיבטל‬
                            ‫	 הדבר הזה מופת שמה שרואה החולם בחלומו אינה‬

                                                    ‫	 השגה‪ ,‬אלא דמיון והזיה‪32 .‬‬

‫כאן נוסף בכה"י המקביל‪ :‬מפני [שהם אינם ] יודעים מצד עצמם‪ ,‬מפני שכבר התברר שיהיה נסתר‬        ‫‪3	 1‬‬
‫מאחד מהם [וידע ] מפעולותיו (בלבד) ולא מפעולות זולתו‪ ,‬ואם זה ה[מצב ] אנחנו לא נתאר אחד‬      ‫‪	32‬‬
‫מהם (כך)‪ ,‬מאחר שלא ייתכן שייסתר מן חברו דבר‪ ,‬ואז יהיה כאילו מחוסר יכולת א[ו] כאילו הוא‬
‫אינו מסוגל‪ ,‬כי לא כך יתואר אלא מי ש[חסר לו ] דבר אפשרי‪ .‬ואכן‪ ,‬כאשר הדבר הזה בו‪ ,‬והוא אינו‬
‫מסוגל לזה‪ ,‬הרי זה בחינת נמנעות של שני הפכים‪ ,‬אשר לא ייא[מר] שאלוהים לא יהיה מסוגל לחבר‬

                                            ‫ביניהם‪ ,‬הואיל ושניהם בעצמם יש היפך התחברותם‪.‬‬
‫השווה‪ :‬אמונות ודעות‪ ,‬המאמר השישי‪ ,‬עמ' ר‪ .‬להבחנה בין חלומות אמת ושקר ראה‪ :‬סעדיה‪ ,‬תרגום‬

                           ‫ופירוש דניאל‪ ,‬ב כט‪ ,‬עמ' מב–מד; אמונות ודעות‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' יז‪-‬יח‪.‬‬
   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202