Page 195 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 195

‫תרגום  |  ‪193‬‬

               ‫	 וזה יוליך לשלילת מה שאימות מציאותו ידוע‪ ,‬ומה שמוליך‬
                                      ‫‪ 	10‬לזה בטל בהכרח‪ .‬ומה שנמצא אצלו‬
                                        ‫	 בספר הזה‪ 28‬אומרו‪" :‬הנפש יודעת‬

                                ‫	 מצד עצמה‪ ,‬כי לא יתכן שהיא מקבלת את‬
                                  ‫	 הידיעה מהגוף‪ ,‬כי אין זה מעניינו‪ .‬ועוד‪:‬‬

                 ‫	 מכיון שהתאמת שהסומא רואה בחלומו כאילו הוא רואה‪,‬‬
               ‫‪ 	15‬הרי מפני שהוא לא רואה מחמת גופו‪ ,‬לא השיג אותו כי אם‬

                               ‫	 מחמת נפשו"‪ .‬אמר מבשר‪ :‬לו גם הוסכם לו‬
                                ‫	 שנפש האדם היא היודעת‪ ,‬לא האדם כולו‪,‬‬

                                                                  ‫	 פ‪ 1‬ז ע"ב‬
                  ‫	 לא הייתה הכחשת היות הנפש מקבלת את הידיעה מן הגוף‬

                     ‫	 מופת להיותה יודעת מצד עצמה‪ ,‬אלא אין זה מן הנמנע‬
               ‫	 שאלוהים יתעלה נותן לו ידיעה זאת בעת היותה בתוך הגוף‪29.‬‬

                                   ‫	 והוא (רס"ג) נהג להתבונן בראיות שהביא‬
               ‫	‪ 5‬להכחשת מציאות קדמון אחר נוסף על הבורא‪ ,‬יתעלה וירומם‪,‬‬

                                   ‫	 אותו דבר עצמו מכחיש היות הנפש יודעת‬
                          ‫	 מצד עצמה‪ .‬כי הוא אמר‪" 30:‬אם היו שנים וכל אחד‬
                       ‫	 מהם יכול להסתיר דבר מחברו‪ ,‬הרי אז שניהם מחוסרי‬
                  ‫	 ידיעה‪ .‬ואם אינו יכול לעשות זאת שניהם מחוסרי יכולת"‪.‬‬

                              ‫‪ 	10‬ובדומה לזה יֵ ָא ֵמר לו‪ :‬אם אלוהים יתעלה יודע‬
                          ‫	 מצד עצמו והנפש יודעת מצד עצמה וכל אחד מהם‬
                    ‫	 יכול להסתיר דבר מחברו‪ ,‬שניהם גם עוד [מחוסרי ידיעה‪.‬‬
                    ‫	 ואם אינם יכולים לעשות כך‪ ,‬הרי] שניהם מחוסרי יכולת‪.‬‬

                               ‫	 ודע שהראיה הזאת אין לסמוך עליה‪ ,‬לדעתנו‪,‬‬

                                                    ‫אמונות ודעות‪ ,‬המאמר השישי פרק ג‪ ,‬עמ' ר‪.‬‬  ‫‪2	 8‬‬
‫סעדיה שלל את ידיעת הנפש מהגוף‪ ,‬ואולם לא שלל את האפשרות של זיקה בין הנפש והאל‪ .‬צוקר‬           ‫‪	29‬‬
‫ציטט מחיבור בכתב יד של סעדיה שעניינו שכר ועונש‪ ,‬ובו התייחס לידיעת הנפש וקבע במפורש‪:‬‬
‫'והדא איצא ידלנא עלי אן אלנפס ליס מן גהה אלגסם אכדת הדה אלמעארף ואנמא אכדתהא מן‬              ‫‪3	 0‬‬
‫עאלם גליל פוקהא' [= וזה ג"כ מורה לנו שהנפש מקבלת את הידיעות האלו לא מצד הגוף‪ ,‬אלא‬

                                                ‫מקבלת אותן מיודע נכבד‪ ,‬שהוא למעלה הימנה ]‪.‬‬
                                                   ‫אמונות ודעות‪ ,‬המאמר השני‪ ,‬פרק ב‪ ,‬עמ' פו‪.‬‬
   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200