Page 215 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום

‫תרגום | ‪213‬‬

‫ ובאה לפניו‪ ,‬אמרה לו‪ :‬האם אישה מצווה‬
‫‪ 5‬על פריה ורביה? אמר לה‪ :‬לא‪ .‬שתתה סם של עקרות‪78.‬‬

‫ וטעותו השנייה‪ ,‬מה שאמר שני זכרים‬
‫ או זכר ונקבה היה חובה בזמן ההוא‪,‬‬

‫ כי החיים היו ארוכים‪ ,‬אבל עכשיו מה שמחייב (הוא) זכר או נקבה‪.‬‬
‫ ודעה זו — הוא יחיד בה‪ ,‬ואינה של החכמים‪ .‬וסובר אני‬
‫‪ 10‬שעשה זאת מפני שראה בעניין הזה שני מאמרים שונים‪:‬‬
‫ האחד‪ ,‬מאמר המשנה‪ 79:‬בית שמאי אומרין‬
‫ שני זכרים‪ ,‬ובית הלל אומרין זכר ונקבה‪.‬‬
‫ והשני‪ ,‬מאמר ר' נתן בתוספתא‪ 80:‬בית שמאי‬
‫ אומרים זכר ונקבה‪ ,‬ובית הלל אומרים זכר או נקבה‪.‬‬
‫‪ 15‬וגישר בין שני המאמרים במה שקבע שני זכרים או זכר‬
‫ ונקבה בזמן אחד‪ ,‬וזכר או נקבה בזמן‬
‫ אחר‪ 81.‬והיה ראוי שיגשר גם כן בין שני‬

‫ פ ‪ 1‬יג ע"ב‬
‫ מאמרים אלה ובין מה שנמסר בשם ר' נתן בתלמוד בעניין זה‪.‬‬

‫ כי אמרו‪ 82:‬ר' נתן אומר בית שמאי‬
‫ אומרין שני זכרים ושתי נקבות‪ ,‬ובית הלל אומרין‬

‫ זכר ונקבה‪ .‬ומכיוון שהזכיר בשם ר' נתן‬
‫‪ 5‬בעניין זה את שתי המסורות האלה‪ ,‬אשר מנוגדות לְמה שבמשנה‪,‬‬

‫ לא היה רשאי לקיים את אחת מהן ולעזוב‬
‫ את השנייה בלא הוכחה‪ .‬ומה שיש לסמוך עליו‬
‫ בעניין הזה הוא מה שהביא סתם משנה‪ ,‬לא כפי ר' נתן‪ ,‬כי‬
‫ מלבד מה שדברי ר' נתן הם דעת יחיד‪ ,‬הרי הם‬

‫‪ 10‬מחלוקת דברייתא גם כן‪ ,‬ואמרו החכמים‬

‫לשתיית סם עיקור בידי יהודית כראיה לפטור נשים מפרו ורבו ראה‪ :‬הלכות גדולות‪ ,‬הל' כתובות‪,‬‬ ‫‪7 8‬‬
‫ב‪ ,‬עמ' ‪.241-240‬‬
‫משנה יבמות ו ו‪.‬‬ ‫‪7 9‬‬
‫‪8 0‬‬
‫תוספתא ליברמן‪ ,‬יבמות ח ד‪ ,‬עמ' ‪ ,25‬ושורה ‪ 20‬בחילופי הנוסח‪.‬‬ ‫‪8 1‬‬
‫הסוגיה התלמודית (בבלי יבמות סב ע"א) מציגה את ר' נתן כחולק על המשנה‪.‬‬ ‫‪ 82‬‬

‫בבלי יבמות סב ע"א‪.‬‬