Page 217 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 217
תרגום | 215
זיכרונם לברכה 83:סתם מתניתין ומחלוקת דברייתא
הלכה כסתם מתניתין .ומה שמבהיר לך
שהחכמים דחו את דברי ר' נתן בסוגיה זו
הוא שהעמיקו בה לפי מה שבא בסתם משנה ,ואמרו:
15מי שהיו לו בנים ומתו ,ר' אונא אמר קיים מצוות
פריה ורביה ,ור' יוחנן אומר לא קיים .ומסקנת
השקלא וטריא ,שאם הניחו אחריהם בנים שהן בני
פ 1יד ע"א
פריה ורביה ,אביהם פטור מהמצווה הזאת,
ואם לאו ,חייב בה ,כאומרם 84:מותיבי בני בנים
הרי הן כבנים מת אחד מהם או שנעשה 85אחד
מהם סריס לא קיים .וזה מבהיר לך ששיעור
5מצוות פריה ורביה ,לדעתם ,שניים .ומבהיר
עוד יותר את דברינו ,אומרם 86בני בנים הרי הן כבנים.
סבר אביי למימר ברא מברא וברתא מברתא
אבל ברתא מברא 87לא ,אמר לו רבא ואפילו בת
מבן ,כי אנחנו צריכים 'לשבת יצרה' ,והרי זה ישנו ,אלא
10כל העולם שניים מאחד לא ,והרי אמרו לו
חכמים לרב ששת קח אישה והולד בנים ,אמר להם
בני שילת 88בתי בניי הם .רב ששת דחייה דחה
את החכמים .משלא הסתפקו חכמים מרב ששת
בוולד אחד ,והוא אינו מאנשי הזמן אשר היו מרב ששת
15מאריכים ימים ,למדנו ששיעור פריה ורביה,
לדעתם ,שנים בכל זמן .וממה שנמצא אצלו,
ירצהו השם ,בפירוש ואלה שמות ,אומרו:
שם מב ע"ב. 8 3
שם סב ע"ב. 84
לחילופי נוסח במובאה תלמודית זו ראה דקדוקי סופרים השלם ,יבמות ,ב ,עמ' שצד. 8 5
בבלי יבמות סב ע"ב. 8 6
לחילופי נוסח במובאה תלמודית זו ראה :דקדוקי סופרים השלם ,יבמות ,ב ,עמ' שצד-שצה. 87
שם שם ,עמ' שצה. 88
