Page 219 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 219

‫תרגום  |  ‪217‬‬

                                                               ‫	 פ‪ 1‬יד ע"ב‬
                                  ‫	 "אחרי שכלו י"ב שנים לנערה וי"ג לנער‬

                                       ‫	 הם חייבים בכל דיני התורה‪ ,‬בעריות‬
               ‫	 ובממונות‪ ,‬בלא בדיקה ש(צריכים) להיבדק בה‪ ,‬חוץ ממכירת‬

                 ‫	 הקרקעות שאין להם התוקף לבצעה אלא לאחר כלות להם‬
                                      ‫‪ 	5‬עשרים שנה"‪ .‬אמר מבשר‪ :‬אין הדבר‬

                    ‫	 כמו שהזכיר‪ ,‬אלא מי שזה גילו‪ ,‬מחויב בדיקה בחמישה‬
                              ‫	 דברים‪ ,‬כאומרם‪ 89:‬אמר ר' נחמן אמר שמואל‬
                               ‫	 בודקין לגיטין ולקדושין ולחליצה ולמיאונין‬

                           ‫	 ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים שנה‪90.‬‬
                          ‫‪ 	10‬ומה שנמצא אצלו‪ ,‬ירצהו השם‪ ,‬בפרשת השכם‪91,‬‬

                                ‫	 אומרו‪" :‬ראוי שאבאר מהו שאור ומהו חמץ‬
                                ‫	 ומהי מחמצת‪ ,‬ואני אומר‪ :‬השאור זה החמץ‬
                 ‫	 העיקרי שנוטלים מבצק [לבצק] כדי להחמיץ בו את השני‪.‬‬

                                      ‫	 וחמץ הוא הבצק ששהה עד שהחמיץ‬
                               ‫‪ 	15‬מאליו‪ .‬ומחמצת היא המאכלים שנכנס בהם‬

                                     ‫	 דגן או קמח‪ ,‬כגון התבלין וכגון השכר‬
                          ‫	 הנעשה במצרים בדומה למשקה הנעשה מדגן"‪92.‬‬

                                                                       ‫בבלי בבא בתרא קנו ע"א‪.‬‬     ‫‪8	 9‬‬
‫ההנחה של מבשר שהבדיקה הנדרשת עד גיל עשרים היא של סימני בגרות ביולוגיים נמצאת בכמה‬                 ‫‪	90‬‬
‫מקורות‪ .‬ראה‪ :‬האי גאון‪ ,‬ספר המקח והממכר‪ ,‬שער ג‪ ,‬עמ' ז; אברמסון‪ ,‬ספר המקח והממכר בערבית‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;312-309‬רי"ף‪ ,‬בבא בתרא עב ע"ב—עג ע"א; בבא בתרא קנו ע"א‪ ,‬ושם רשב"ם‪ ,‬תוספות ד"ה‬                ‫‪	91‬‬
‫בודקין לקדושין‪ .‬תפיסת סעדיה‪ ,‬שהבדיקה היא של שנות חיים‪ ,‬שלוש עשרה לאישות ועשרים‬                    ‫‪9	 2‬‬
‫למכירת נכסי האב‪ ,‬נמצאת אצל ר' גרשום‪ ,‬בבא בתרא קנו ע"א‪ ,‬ד"ה אמר‪ .‬אברמסון מצא במקור‬
‫הערבי של ספר המקח והממכר משפט התנגדות לסעדיה‪' :‬ואנמא אתרת שרחה‪ ,‬לאני ראיתה פי‬
‫קול מנסוב אלי ראס אלמתיבה אלפיומי נוחו עדן עלי גיר אל הלכה‪ ,‬ולסת אקול אלא אנה מן גלט‬
‫אלנאסך‪ ,‬לאן עלם ראס אלמתיבה אלפיומי זכ' לב' כאן פוק דלך' [= ואולם ראיתי לפרשו‪ ,‬משום‬
‫שראיתיו במאמר מיוחס אל ראש הישיבה הפיומי‪ ,‬נוחו עדן‪ ,‬שאינו כהלכה‪ ,‬ואיני אומר אלא שהוא‬
‫מטעות הסופר‪ ,‬כי ידיעת ראש הישיבה הפיומי זכ' לב' היתה למעלה מזה ] (עמ' ‪ .)305 ,297‬נראה‬
‫שהערת האיי גאון מתייחסת לדברי סעדיה המובאים אצל מבשר‪ .‬וראה‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירושי שמות‪ ,‬עמ'‬

                                                                                      ‫ח‪ ,‬הע' ‪.42‬‬
                                                   ‫השכם היא פרשה בבלית חילופית (שמ' ט יג)‪.‬‬
      ‫ראה‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירושי שמות‪ ,‬עמ' מ‪ .‬ראה גם‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירושים על התורה‪ ,‬עמ' עג ובהע' ‪.8‬‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224