Page 223 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 223
תרגום | 221
ומה שנמצא אצלו ,ירחמהו האל ,בפרשת ואלה
המשפטים ,אומרו" :הגיעו אלינו מסורות במפותה,
שהמפתה אותה משלם שני דברים אחרים ,מלבד
5הקנס הזה הנזכר ,שהוא חמשים שקלים ,והם :בושת
ופגם ,ונוסף לזה שניהם במלקות" 100.אמר מבשר:
אומרו שנוסף לחיוב בושת ופגם וקנס על המפתה
שניהם לוקים ,אינו נכון ,מפני שאחרי שהחכמים,
זיכרונם לברכה ,אמרו שהמפתה נותן בושת ופגם וקנס,
10אמרו שחלים עליו שלושה דברים אלה רק כשפיתה
את שאינה בוגרת ,אבל אם פיתה בוגרת ,אינו חייב
מן השלושה האלה ,אלא בושת בלבד ,אבל השניים האחרים
אינם חלים עליו ,כאומרם 101:בוגרת לא מכר ולא קנס102.
[= כמו שהאוכל חמץ בעין חייב כרת ,כן האוכל מחמצת ,דהיינו תערובת [חייב כרת ] ,ובשביל זה
חזר ואמר ונכרתה פעמיים ,בחמץ ובמחמצת ] .ראה גם :שערי שמחה ליצחק אבן גיאת ,הל' פסחים,
עמ' פא .במחקר ניסו למצוא מקור לגישה ייחודית זו .לוי גינצבורג טען שמדובר באמירה פרשנית
על התורה ללא משמעות הלכתית .ראה :גינצבורג ,סידור סעדיה ,עמ' ,341אולם אין הקשר
פרשני לחיוב תערובת חמץ בכרת ,וההיגד הלכתי לחלוטין .מילר ,ספר הירושות ,עמ' 155נו הציע
שסעדיה התכוון לתערובת בריכוז המגיע לכזית חמץ בזמן האכילה ,שהיא בכדי אכילת פרס .ראוי
לציין שהתנאי הזה לא נזכר בדברי סעדיה .כמו כן ,אם ממילא נאכל כזית חמץ ,אין צורך ללימוד
המחודש של סעדיה מ'מחמצת' .כשר ,הרמב"ם והמכילתא דרשב"י ,עמ' נה סברו שסעדיה הסתמך
על המכילתא דר' ישמעאל' :כי כל אוכל מחמצת ונכרתה ,אין לי אלא אלו ,תערובתן מנין ,ת"ל
כל מחמצת לא תאכלו' (מסכת דפסחא ,פרשה י ,עמ' .)35הירושלמי מביא דרשה דומה ,ומדגיש
שהתערובת אינה בכרת' :כת' כל מחמצת לא תאכלו ,לרבות כותח הבבלי ...שיהו באזהרה ,יכול
יהו בהכרת ,ת"ל כי כל אוכל חמץ ונכרת' (פסחים ג א ,כט ע"ד) .העדר ההדגשה במכילתא יכול
ללמד שהתערובת בכרת כדברי סעדיה.
100סעדיה מחייב מפתה במלקות ,ככל הנראה ,בהסתמך על התוספתא' :ר' לעזר אומ' זה פנוי הבא על
הפנויה שלא לשום אישות ...שענוש לפני מקום כבא על אשה ואמה' (תוספתא ליברמן ,קידושין
א א ,עמ' .)277-276ההנחה שהמפתה לוקה עולה מדברי ההשגה של הראב"ד ,אישות ,א א .צוקר
מגיה את הטקסט מסברה' :שניהם במלקות כשהמפותה אסורה עליו באיסור ערוה' .לדבריו ההצדקה
לעונש מלקות היא רק במקרה של קרבת משפחה בין הצדדים .וראה :סעדיה ,פירושי שמות ,עמ'
קכא.
101משנת כתובות ג ה.
102המפתה בוגרת פטור מקנס עקב גילה ,ומפגם בגלל הסכמתה .הדעה הרווחת בספרות ההלכה היא
שהסכמת הבוגרת פוטרת אותה מכל חיוב כלפיה .ראה ,לדוגמא :משנה תורה ,הל' נערה בתולה,
ב י ,אולם מבשר טוען שחיוב הבושת נשאר בעינו .הירושלמי מניח שחיוב הבושת והפגם קיים גם
בבוגרת ,והיא גם לוקה כדברי סעדיה .ורק כשהפיתוי בא ביוזמתה ,או כשמחלה ,אין חיוב כלפיה:
'בוגרת יש לה מכות ואין לה קנס ,ואין לה בושת ופגם? רבנין דקיסרין אמרין ,תיפתר שהפיתתו או
