Page 223 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 223

‫תרגום  |  ‪221‬‬

                           ‫	 ומה שנמצא אצלו‪ ,‬ירחמהו האל‪ ,‬בפרשת ואלה‬
                       ‫	 המשפטים‪ ,‬אומרו‪" :‬הגיעו אלינו מסורות במפותה‪,‬‬

                          ‫	 שהמפתה אותה משלם שני דברים אחרים‪ ,‬מלבד‬
                      ‫‪ 	5‬הקנס הזה הנזכר‪ ,‬שהוא חמשים שקלים‪ ,‬והם‪ :‬בושת‬

                        ‫	 ופגם‪ ,‬ונוסף לזה שניהם במלקות"‪ 100.‬אמר מבשר‪:‬‬
                         ‫	 אומרו שנוסף לחיוב בושת ופגם וקנס על המפתה‬
                         ‫	 שניהם לוקים‪ ,‬אינו נכון‪ ,‬מפני שאחרי שהחכמים‪,‬‬
                   ‫	 זיכרונם לברכה‪ ,‬אמרו שהמפתה נותן בושת ופגם וקנס‪,‬‬
                       ‫‪ 	10‬אמרו שחלים עליו שלושה דברים אלה רק כשפיתה‬
                       ‫	 את שאינה בוגרת‪ ,‬אבל אם פיתה בוגרת‪ ,‬אינו חייב‬
               ‫	 מן השלושה האלה‪ ,‬אלא בושת בלבד‪ ,‬אבל השניים האחרים‬
                  ‫	 אינם חלים עליו‪ ,‬כאומרם‪ 101:‬בוגרת לא מכר ולא קנס‪102.‬‬

‫[= כמו שהאוכל חמץ בעין חייב כרת‪ ,‬כן האוכל מחמצת‪ ,‬דהיינו תערובת [חייב כרת ]‪ ,‬ובשביל זה‬
‫חזר ואמר ונכרתה פעמיים‪ ,‬בחמץ ובמחמצת ]‪ .‬ראה גם‪ :‬שערי שמחה ליצחק אבן גיאת‪ ,‬הל' פסחים‪,‬‬
‫עמ' פא‪ .‬במחקר ניסו למצוא מקור לגישה ייחודית זו‪ .‬לוי גינצבורג טען שמדובר באמירה פרשנית‬
‫על התורה ללא משמעות הלכתית‪ .‬ראה‪ :‬גינצבורג‪ ,‬סידור סעדיה‪ ,‬עמ' ‪ ,341‬אולם אין הקשר‬
‫פרשני לחיוב תערובת חמץ בכרת‪ ,‬וההיגד הלכתי לחלוטין‪ .‬מילר‪ ,‬ספר הירושות‪ ,‬עמ' ‪ 155‬נו הציע‬
‫שסעדיה התכוון לתערובת בריכוז המגיע לכזית חמץ בזמן האכילה‪ ,‬שהיא בכדי אכילת פרס‪ .‬ראוי‬
‫לציין שהתנאי הזה לא נזכר בדברי סעדיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם ממילא נאכל כזית חמץ‪ ,‬אין צורך ללימוד‬
‫המחודש של סעדיה מ'מחמצת'‪ .‬כשר‪ ,‬הרמב"ם והמכילתא דרשב"י‪ ,‬עמ' נה סברו שסעדיה הסתמך‬
‫על המכילתא דר' ישמעאל‪' :‬כי כל אוכל מחמצת ונכרתה‪ ,‬אין לי אלא אלו‪ ,‬תערובתן מנין‪ ,‬ת"ל‬
‫כל מחמצת לא תאכלו' (מסכת דפסחא‪ ,‬פרשה י‪ ,‬עמ' ‪ .)35‬הירושלמי מביא דרשה דומה‪ ,‬ומדגיש‬
‫שהתערובת אינה בכרת‪' :‬כת' כל מחמצת לא תאכלו‪ ,‬לרבות כותח הבבלי‪ ...‬שיהו באזהרה‪ ,‬יכול‬
‫יהו בהכרת‪ ,‬ת"ל כי כל אוכל חמץ ונכרת' (פסחים ג א‪ ,‬כט ע"ד)‪ .‬העדר ההדגשה במכילתא יכול‬

                                                          ‫ללמד שהתערובת בכרת כדברי סעדיה‪.‬‬
‫‪ 	100‬סעדיה מחייב מפתה במלקות‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בהסתמך על התוספתא‪' :‬ר' לעזר אומ' זה פנוי הבא על‬
‫הפנויה שלא לשום אישות‪ ...‬שענוש לפני מקום כבא על אשה ואמה' (תוספתא ליברמן‪ ,‬קידושין‬
‫א א‪ ,‬עמ' ‪ .)277-276‬ההנחה שהמפתה לוקה עולה מדברי ההשגה של הראב"ד‪ ,‬אישות‪ ,‬א א‪ .‬צוקר‬
‫מגיה את הטקסט מסברה‪' :‬שניהם במלקות כשהמפותה אסורה עליו באיסור ערוה'‪ .‬לדבריו ההצדקה‬
‫לעונש מלקות היא רק במקרה של קרבת משפחה בין הצדדים‪ .‬וראה‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירושי שמות‪ ,‬עמ'‬

                                                                                            ‫קכא‪.‬‬
                                                                              ‫‪ 	101‬משנת כתובות ג ה‪.‬‬
‫‪ 	102‬המפתה בוגרת פטור מקנס עקב גילה‪ ,‬ומפגם בגלל הסכמתה‪ .‬הדעה הרווחת בספרות ההלכה היא‬
‫שהסכמת הבוגרת פוטרת אותה מכל חיוב כלפיה‪ .‬ראה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬משנה תורה‪ ,‬הל' נערה בתולה‪,‬‬
‫ב י‪ ,‬אולם מבשר טוען שחיוב הבושת נשאר בעינו‪ .‬הירושלמי מניח שחיוב הבושת והפגם קיים גם‬
‫בבוגרת‪ ,‬והיא גם לוקה כדברי סעדיה‪ .‬ורק כשהפיתוי בא ביוזמתה‪ ,‬או כשמחלה‪ ,‬אין חיוב כלפיה‪:‬‬
‫'בוגרת יש לה מכות ואין לה קנס‪ ,‬ואין לה בושת ופגם? רבנין דקיסרין אמרין‪ ,‬תיפתר שהפיתתו או‬
   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228