Page 229 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 229
תרגום | 227
שמגיע לוושט או לקנה .הגיע לוושט או לקנה ,חותך
5אחד או רובו ,ורוב בשר עימו ,ובעולה חותך שניים
או רוב שניים .והתברר מדבריהם אלה שהמליקה
היא חיתוך .ואחר כך פירשו שהחיתוך הזה ייעשה
בציפורן ,הוא אומרם 108:ומולק בציפורן ואינו מבדיל,
וכשם ששחיטה אחד או רוב אחד ,כך מליקה
10אחד או רוב אחד ,וכשם שמולק בחטאת העוף,
הוא מולק בעולת העוף ,אלא שבעולת העוף היה
מבדיל .והתברר מהדברים האלה שמליקת (מפרקת)
העוף היא חיתוך החוליה עם הוושט או הקנה[ ,ורוב הבשר]
עימו ,ושהיא נעשית בציפורן הכוהן ,ושהיא [מיוחסת]
15אל הגוף כולו ,כמו שהשחיטה [מיוחסת אל]
הגוף ,אלא שהשחיטה לא תיוחס אלא [לכולו],
כמו שההריגה לא תיוחס אלא [לכולו],
פ 1יז ע"ב
והמליקה ,שהיא מיוחסת פעם אל ראשו ופעם
[אל] כולו ,והרי היא דומה למילה ,המיוחסת פעמים
אל ערלת בשר ,כאומרו' :וימל את בשר ערלתם' (בר' יז כג),
ופעם אחרת היא מיוחסת אל הגוף כולו ,כאומרו' :וימל את
בני ישראל' (יה' ה יג) ,ואם כך הדבר ,הרי בטל כל מה 5
שסמך עליו בנידון הזה 109.ומה שנמצא אצלו
1 08תוספתא צוקרמנדל ,זבחים ז ד; ז ח ,עמ' .489חפץ בן מצליח מצטט את התוספתא .לפרטים ראה
במבוא של צוקר ,עמ' .9
109הקביעה שלאחר המליקה בקורבן עוף מתבצעת פעולה נוספת של שחיטה ייחודית לסעדיה .שאר
הפרשנים מדגישים שגם הסימנים נמלקים בציפורן .ראה לדוגמ" :ומלק את ראשו שיחתך את גידי
הגרגרת והערף ,וגם הקנה והושט ,וכל זה בצפרנו" (ספר המצוות לחפץ ,עמ' .)236שיטת סעדיה
סותרת את המקורות התנאיים .כך למשל התוספתא משווה בין שחיטת הסימנים ומליקתם" :וכשם
שהשחיטה אחד או רוב אחד ,כך מליקה אחד או רוב אחד" (תוספתא צוקרמנדל ,זבחים ז ד ,עמ'
.)489המשנה מבחינה בין שחיטה למליקה ,שזו מטהרת וזו אינה מטהרת ,ואם אכן השחיטה נכללת
במליקה ,מדוע אינה מטהרת" :כנבלת בהמה ,שחיטתה מטהרתה ,אבל לא מליקתה" (זבחים ז ו).
צוקר סבר שהאמירה הבעייתית נועדה להפריך את ההלכה הקראית ,המתירה עוף חולין במליקה,
וכפי שראינו הדברים נכללו בפולמוס הרבני־קראי.
