Page 237 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 237

‫תרגום  |  ‪235‬‬

                                ‫	 דמם לא נקתי'‪ .‬והטעות הזאת היא ממה שהשיג‬
                              ‫	 עליו זולתי גם כן‪ ,‬אלא שאני דייקתי בזה (היטב)‪.‬‬

                               ‫	 ומה שנמצא אצלו בפרשת אם בחקותי‪ ,‬אומרו‪:‬‬
                                  ‫‪" 	15‬יש השואלים את זה תמיד מהו אופן החכמה‬
                                                      ‫	 במה שחייבו את הבעלים‬

            ‫	 הקונים את מה שהקדישו להוסיף חומש? לפי מה שנראה היה צריך‬

                                                                  ‫	 פ‪ 1‬יט ע"ב‬
                            ‫	 שיפחיתו מן המחיר‪ ,‬מפני שגרם הנאה לכוהן‪ ,‬והוא‬

                                     ‫	 יותר ראוי להנחה מן הזר‪ 132,‬ולא די שאינו‬
                            ‫	 מקבל הנחה אלא שגם כזר אינו‪ ,‬אלא צריך להוסיף‬
                         ‫	 חומש עליו"‪ .‬אמר‪" :‬והתשובה לכך שהתמורה הניטלת‬
                           ‫‪ 	5‬מן הבעלים פחותה הרבה מן המחיר שהוא שווה‪ ,‬עד‬
                         ‫	 שקרן המחיר עם החומש הנוסף עליו אינם מגיעים עד‬
                             ‫	 המחיר הקבוע‪ .‬וראיה לכך היא מה שפירש הכתוב‬
                     ‫	 שמקום זריעת כור שעורים‪ ,‬כשמקדישים אותו למ"ט שנה‬
        ‫	 [ערכך ‪ ...‬בחמשים שקל כסף]‪ 133.‬ואם כך‪ ,‬הרי כשהמקדיש רוצה לפדות‬
                    ‫‪ 	10‬זאת מן הקודש‪ ,‬הוא נותן את השיעור המוערך ואת חומשו‪,‬‬
         ‫	 והכול יחד אינו עולה למחיר [האמיתי] אלא הוא מקבל הנחה מן הקרן‪,‬‬
                            ‫	 ואם אינו רוצה זאת‪ ,‬הרי זה יימכר לזר בלא תוספת‬

                                    ‫	 ובלא הפחתה"‪ .‬אמר מבשר‪ :‬אין הדבר כמו‬
                             ‫	 שאמר‪ ,‬ירצהו השם‪ ,‬מה שהביא ממנו ראיה מדברי‬
              ‫‪ 	15‬הכתוב זרע חמר שעורים חמשים שקל כסף (בבא בתרא קב ע"ב)‪,‬‬
                        ‫	 אינו מוכיח שהבעלים נותנים פחות מאחרים‪ ,‬הואיל וזו‬

                                    ‫	 היא גזרת מלך‪ 134.‬וזה בעניינו דומה לעבד‪,‬‬

                                                                            ‫‪ 	132‬הכוונה‪ :‬אדם שלישי‪.‬‬
                                                                                 ‫‪ 1	 33‬ראה‪ :‬ויק' כז טז‪.‬‬

‫‪ 1	 34‬צוקר הראה שדברי מבשר לקוחים מהספרא‪' :‬זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף‪ ,‬הרי זו גזירת‬
‫מלך‪ ,‬אחד המקדיש בחולת המחוז‪ ,‬וא' המקדיש בפרדיסות סווסטי' (בחוקותי‪ ,‬פרק י‪ ,‬עמ' קיד)‪ ,‬והוא‬
‫עמד על כך שדברי הספרא תואמים גם את שיטת סעדיה‪ ,‬וגזירת המלך היא שהבעלים משלמים‬

                                                                           ‫פחות מהשווי הריאלי‪.‬‬
   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242