Page 259 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 259
תרגום | 257
פ 1כה ע"ב
'ויקח שאול את החרב ויפל עליה' (שמ"א לא ד) ,והעמלקי אמר:
'נקרא נקראתי בהר הגלבע והנה שאול נשען
על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדביקוהו...
ויאמר אלי עמד נא עלי ומותתני' (שמ"ב א ו–ט) .הרי
5אומרו 'נשען על חניתו' מתאים למה שאמר 'ויפל עליה'".
אמר מבשר :התבונן ,ירחמך השם ,בדבר
הזה ,כמה תמוה הוא .אמר :אולי יחשוב מישהו
שהעמלקי שיקר באומרו שהרג את שאול,
ואחר כך הביא ראיה על אמיתת דבריו גם מדבריו .ואם
10יסבור הסובר ששיקר בדבריו הראשונים ,איך יבטח
בזה בדבריו השניים? 175ואשר אמר
שדברי העמלקי ,נקרא נקראתי בהר הגלבע
והנה שאול נשען על חניתו ,מתאימים לדברי הכתוב
"ויקח שאול את החרב ויפל עליה" ,אין בזה
15התאמה ,כי פירוש נשען — נסמך,
ופירוש ויפל — ונפל ,ואם אחת משתי המילים
מנוגדת להוראתה היסודית של האחרת ,הרי בטלה ההתאמה
פ 1כו ע"א
שהזכיר 176.ולּו הודינו וקיבלנו את טענתו ששני הדיבורים מתאימים זל"ז,
לא הייתה בזה ראיה שהעמלקי
דיבר אמת באומרו שהרג את שאול ,כי אפשר
5
שראהו במצב שסיפר ,ולא הרגו
הוא .ולא אמר כך אלא מפני שחשב כי בזה יתקרב
לדוד .ואם מה שאמרנו אפשר,
אין במה שהזכיר ראיה שהעמלקי הרגו.
ומה שאנו משיבים בדבר הזה הוא שכבר קרו לשאול
מקרים של בלבול הדעת במקצת מהזמנים,
175סעדיה הניח שההישענות על החרב והנפילה עליה הם היינו הך.
1 76העמלקי הן לא ראה את הנפילה עצמה ,אלא את ההישענות שבאה בעקבותיה.
