Page 261 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 261

‫תרגום  |  ‪259‬‬

             ‫‪ 	10‬ככ' 'ובעתתו רוח רעה' (שמ"א טז יד)‪ ,‬ואין לבטל את האפשרות‪177‬‬
                ‫	 שגם באותה השעה קרה לו מאותו בלבול מה ששיבש את דעתו‬
                                ‫	 עד שהרג את עצמו‪ .‬ומי שמצבו כך‪ ,‬הרי הגינוי‬
                                 ‫	 והעונש אינם חלים עליו‪ 178.‬ומה שנמצא אצלו‬
                                ‫	 בפרשת לך לך‪ ,‬אומרו‪" :‬אם יאמר האומר‪ ,‬איך‬
                                           ‫‪ 	15‬ענש השם את פרעה והוא לא חטא"‬
                  ‫	 התשובה לכך היא שאומרו 'וינגע השם את פרעה' (בר' יב יז)‬
                                                 ‫	 אינו בפועל אלא בהתראה"‪179.‬‬

                                                         ‫פ ‪ 1‬כו ע"ב‬   ‫	‬
                            ‫אמר מבשר‪ :‬זה שלקח פרעה את שרה‪,‬‬            ‫	‬
‫הרי אף על פי שהוא חשב שהיא אחות אברהם‪ ,‬אין זה מוציאו מכך‬              ‫	‬
           ‫שהוא הכריח אותה‪ ,‬והכאיב את לב אברהם במה שלקח‬               ‫	‬
                                                                      ‫	‬
                             ‫אותה והפריד ביניהם‪ .‬ואם כך הדבר‪,‬‬        ‫‪	5‬‬
             ‫הרי ראוי היה שייענש על שלקח אותה באופן כזה‪180:‬‬           ‫	‬
             ‫זה‪ ,‬לּו לא מצאנו ל"וינגע" אלא הפירוש הזה‪ ,‬כל שכן‬

                                                                        ‫‪ 	177‬מילה במילה‪ :‬לא יוכחש‪.‬‬
‫‪ 1	 78‬במבוא כתאב אסתדראך‪ ,‬עמ' ‪ 10‬מביא צוקר תשובה של ר' שמואל בן חפני‪ ,‬המביאה במשותף את‬
‫ההסבר של סעדיה ואת זה של מבשר‪ .‬ראוי לציין שבפירושו לבראשית הביא סעדיה הסבר נוסף‪,‬‬
‫ולפיו חששו של שאול מייסורים התיר לו לשלוח יד בנפשו‪' :‬ויתכן גם לומר בענין שאול‪ ,‬שכשביקש‬
‫את העמלקי להרגו‪ ,‬רצה להציל את עצמו מצרה גדולה מזו' (סעדיה‪ ,‬פירוש בראשית‪ ,‬עמ' ‪.)345‬‬
‫בר"ר לד יג‪ ,‬עמ' ‪ 324‬אכן פטר את שאול מאיסור רציחה‪' :‬ואך את דמכם לנפשותיכם‪ ,‬להביא את‬
‫החונק עצמו‪ ,‬יכול כשאול ת"ל אך'‪ .‬ראה גם‪ :‬משנת רבי אליעזר‪ ,‬פרשה תשיעית‪ ,‬עמ' ‪ .169‬זכריה‬
‫בן שלמה הרופא כתב ששאול מת על קידוש השם‪ ,‬וייתכן שפרשנותו של סעדיה על מותו בידי‬
‫העמלקי רמוזה בדבריו‪' :‬ואך את דמכם לנפשותיכם אדרש‪ ,‬זה ההורג את עצמו לדעת‪ ,‬ד' א' אך‬
‫מיעט‪ ,‬יכול כשאול‪ ,‬חנניה‪ ,‬מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם‪ ,‬ת' ל' אך מיעט שהן בגן‬

    ‫עדן ונפשותן צרורה בצרור החיים' (מדרש החפץ לזכריה בן שלמה הרופא‪ ,‬בר' ט ה‪ ,‬עמ' קו)‪.‬‬
‫‪ 1	 79‬ראה‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירוש בראשית יב יז‪ ,‬עמ' ‪' :20‬פתואעד אללה פרעון'‪ .‬דברי סעדיה‪ ,‬שהנגעים היו‬
‫איום שלא מומש‪ ,‬חוזרים אצל ר' בחיי‪ ,‬הפירוש לתורה‪ ,‬בר' יב יז‪ ,‬עמ' קמא‪ .‬ראה גם‪ :‬צוקר‪ ,‬על‬

                                                                   ‫תרגום רס"ג לתורה‪ ,‬עמ' ‪.299‬‬
‫‪ 1	 80‬טענת מבשר שפרעה נענש על ההפרדה בין שרה ואברהם נמצאת במדרש‪' :‬על אחת עשרה דברים‬
‫הנגעים באים על האדם‪ ...‬ועל המשלח מדנים בין אחים‪ ,‬מנין מפרעה שנאמר‪ ,‬וינגע ה' את פרעה‬
‫לפי שנטל שרה מאברהם" (תנחומא מצורע ד)‪ .‬טענת סעדיה נמצאת בתלמוד‪' :‬א"ר שמואל בר‬
‫נחמני א"ר יונתן על שבעה דברים נגעים באין‪ ...‬ועל גילוי עריו'[ת ] דכתב וינגע ה' את פרעה נגעים‬
‫וגו'' (בבלי ערכין טז ע"א)‪ .‬ומכיוון שפרעה לא חטא בפועל עם שרה‪ ,‬עונשו התמצה באיום בלבד‪.‬‬
   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266