Page 257 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 257

‫תרגום  |  ‪255‬‬

                                 ‫	 'ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה'‬
                     ‫‪ 	5‬כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש' (ויק' כז ט); 'והנה‬
               ‫	 רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים' (מל"א יט יא);‬
                      ‫	 'והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר' (יח' ב ט);‬

                             ‫	 ואפשר שבחיפוש מדוקדק יימצא מהסוג הזה‬
                              ‫	 יותר ממה שהבאנו‪ 172.‬וממה שנמצא אצלו‪,‬‬
                       ‫‪ 	10‬ירחמהו השם‪ ,‬בפרשת ואלה תולדות נח‪ 173‬אומרו‪:‬‬
                 ‫	 "אם יאמר האומר‪ ,‬הן ראינו ששאול הרג את עצמו ונקרא‬
                 ‫	 אחר כך 'בחיר ה'' (שמ"ב כא ו)‪ ,‬והסכמת האומה מכניסה‬
                        ‫	 אותו בכלל שמונה נסיכים‪ 174,‬נאמר‪ ,‬כי שאול לא‬
                     ‫	 הספיק להרוג את עצמו‪ ,‬אלא לאחר שנשען על חרבו‬

                                  ‫‪ 	15‬תש כוחו‪ ,‬ולא נשלמה ההריגה עד שבא‬
                    ‫	 העמלקי והרגו"‪ .‬אמר‪" :‬אולי יחשוב מישהו שהעמלקי‬

                              ‫	 שיקר‪ ,‬אם נבדוק את הכתוב נמצאהו אומר‪:‬‬

‫‪ 	172‬הפסקה הזאת‪ ,‬כפי שהיא מובאת אצל מבשר‪ ,‬נמצאת בקטע מהגניזה שבספרית בודל'‪ .‬אבל בקטע‬
‫מאוסף פירקוביץ שבפטרבורג הנוסחה שונה‪' :‬ואמא קולה חטאת רבץ מיתיריו ויתדתיה נס ונמלטה‬
‫ודליותיו שלחה יסודו ונפל התמס יהלך בלא יומו תמלא פמנהא מא ידל אלאול עלי אלתאני ומנהא‬
‫מא ירד אלתאני עלי אלאול עלי קדר אלמעני‪ .‬ואלאשבה פי הדא אלמוצע אן נרד אלאול עלי אלתאני‬
‫פנקול עון רבץ או חטא רבץ לאנה יתממה בקול מדכר ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו‪ .‬ובעברית‪:‬‬
‫ואשר לאמרו חטאת רבץ מיתיריו ויתדתיה נס ונמלטה ודליותיו שלחה יסוד ונפלה תמס יהלך בלא‬
‫יומו תמלא‪ ,‬באחדים מהם הראשון מלמד על השני ובאחדים מהם יש לפרש את השני עפ"י הראשון‪,‬‬
‫כפי הענין‪ .‬והמתאים יותר במקום הזה הוא לפרש את הראשון עפ"י השני ולאמור‪ :‬עון רובץ או‬
‫חטא רובץ‪ ,‬כי סוף המשפט הוא במין זכר‪ :‬ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו'‪ .‬לפי נוסחה זו לא קבע‬
‫הגאון מספר לשמות המשמשים בזכר ובנקבה‪ ,‬אלא הזכיר כמה מהם לדוגמה‪ ,‬ובזה מסתלקת השגת‬

          ‫מבשר‪ .‬היש לנו כאן מהדורה אחרת מהפירוש? דבר זה עדיין טעון בירור (הערת צוקר)‪.‬‬
‫‪ 	173‬הציטוט לקוח מסעדיה‪ ,‬פירוש בראשית‪ ,‬בר' ט ה‪ ,‬עמ' ‪ .345-344‬בתרגום מדגיש סעדיה ש'את דמכם‬
‫לנפשתיכם אדרש' מכוון לאיסור התאבדות‪' :‬ואמא דמאכם מן אנפסכם פאטלבהא באלמנע' [=בזה‬
‫שאני אוסר עליכם להרוג את עצמכם ] (סעדיה‪ ,‬תרגום התורה‪ ,‬בר' ט ה‪ ,‬עמ' ‪ .)15‬וכן באמונות ודעות‪,‬‬
‫המאמר העשירי‪ ,‬יא‪ ,‬עמ' שט–שי‪' :‬שלא יאבד את עצמו אם באה עליו צרה‪ ,‬כמו שאמר‪" :‬ואך את‬
‫דמכם לנפשותיכם אדרש"' (בר' ט ה)‪ .‬אבן עזרא‪ ,‬הפירוש לתורה (בר' ט ה‪ ,‬עמ' מג) דחה בעילום‬
‫שם את פרשנות רב סעדיה‪ .‬ראה גם‪ :‬רמב"ן‪ ,‬הפירוש לתורה‪ ,‬בר' ט ה‪ ,‬עמ' סב; פירוש התורה לבעלי‬

                                                                        ‫התוספות‪ ,‬עמ' רסב–רסג‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 	174‬בבלי סוכה נב ע"ב‪.‬‬
   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262