Page 277 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 277

‫תרגום  |  ‪275‬‬

                                      ‫	 ימים"‪ 199.‬אמר מבשר‪ :‬על פי המאמר הזה‬
                                    ‫	 יתחייב שהאביב במצרים הגיע בשנה ההיא‬
                              ‫	 בחודש טבת‪ ,‬כי כתוב במכת ברד‪ ,‬והיא השביעית‬
                             ‫‪ 	15‬במכות‪' ,‬כי השעורה אביב' (שמ' ט לא)‪ ,‬ואם משך‬
               ‫	 המכה האחת חודש‪ ,‬ובינה ובין האחרת הפסקה של שבעה ימים‪,‬‬

                                          ‫	 מתחייב שעברו מהיום האחרון לאייר‬

                                           ‫פ‪ 1‬לא ע"א‬  ‫	‬
       ‫עד שהיכה האל את המצרים במכת ברד שבעה‬           ‫	‬
‫חודשים (ועוד) פחות מחצה‪ 200,‬ואין האביב רגיל לבוא‬      ‫	‬
                                                      ‫	‬
              ‫במצרים בטבת וגם לא בשבט גם כן‪201.‬‬

‫‪ 1	 99‬השווה‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירושי שמות‪ ,‬עמ' כד‪' :‬אמרו הראשונים ההגדה הנאמנת הודיעה לנו כמה ימים שהתה‬
‫כל מכה‪ ,‬וכמה רווח בין אחת לשנייה‪ ,‬כי אין זה מפורש בתורה‪ ,‬החושך ג' ימים כמו שכתוב‪ ,‬ומכת‬
‫בכורות כהרף עין כמו שאבאר‪ ,‬ושמונה המכות האחרות‪ ,‬כל אחת מהן ל' יום‪ ,‬ובין כל מכה ומכה‬
‫ז' ימים‪ ,‬בסה"כ עשרה חדשים שהם י"ב חודש לפי השם‪ ,‬כי כשיוסיפו ז' הימים שבהם דבר ה' אל‬
‫משה אצל הסנה‪ ,‬לז' ימי הפסח‪ ,‬שיבוא אחר שנה‪ ,‬יצא שמשה בא למצרים באייר‪ ,‬בתוך החודש הזה‬
‫התחילו המכות ונשלמו בניסן‪ ,‬וזה כעין י"ב חודש לפי המספר'‪ .‬ניתן להצביע על המקורות שהגדיר‬
‫סעדיה 'ההגדה הנאמנת'‪' :‬אימתי דרכו שלתבן באייר והם יצאו בניסן לקו המצרים עשר מכות כל‬
‫שנים עשר חדש' (סדר עולם רבה‪ ,‬פרק ג‪ ,‬עמ' ‪' ;)227‬כל שבעת הימים היה הקב"ה מדבר עם משה‬
‫בסנה‪ ...‬ופרס הפסח היה ומכוונין אותו לחמשה עש(ר) בניסן‪ .‬ובאותו הזמן לשנה הבאה בחמשה‬
‫עש(ר) בניסן יצאו יש(ראל) ממצ(רים)' (סדר עולם רבה‪ ,‬פרק ה‪ ,‬עמ' ‪' ;)234‬רבי יהושע בן קרחה‬
‫בשם ר' שמעון בן יוחאי ורבנן תנו‪ ,‬חודש היה קצוב לכל מכה‪ ,‬כיצד שבעה ימים התרה בהן המכה‬
‫ועשרים ושלשה ימים היתה המכה עושה בהן התראה‪ ,‬ושבעה ימים היה בין מכה למכה בהרויחה'‬
‫(מדרש תהלים‪ ,‬עמ' קעה‪ ,‬ובהע' נג של המהדיר מקבילות נוספות)‪ .‬סעדיה נמנה על מקורותיו של‬
‫משנת ר' אליעזר‪ .‬ראה‪ :‬צוקר‪ ,‬ל"ב מדות‪ ,‬עמ' א‪-‬לט‪ .‬ואכן‪ ,‬במשנת ר' אליעזר יש חזרה על דברי‬
‫סעדיה‪' :‬ר' יהודה אומ' כל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים היתה שוהה שלשים יום‪ ,‬ושבעה‬
‫ימים בין מכה למכה‪ ,‬חוץ מן החשך‪ ,‬שלא היה אלא שלשת ימים‪ ,‬ומכת בכורות רגע‪ ,‬נמצאו כולן‬

                        ‫שנים עשר חדש' (משנת רבי אליעזר‪ ,‬פרשה תשע עשרה‪ ,‬עמ' ‪.)356-355‬‬
‫‪ 2	 00‬לפי החשבון‪ ,‬ארכה כל מכה חודש‪ ,‬שש מכות שישה חודשים‪ .‬בין כל מכה ומכה רווח של שבעה‬
‫ימים עד המכה השביעית‪ ,‬מכת הברד‪ ,‬שישה רווחים‪ .‬והם אפוא ארבעים ושניים ימים‪ .‬ובסיכום‬

                                   ‫שישה חודשים ועוד שנים עשר ימים‪ ,‬שהם פחות מחצי חודש‪.‬‬
‫‪ 2	 01‬לפי חשבונם של סעדיה וחז"ל‪ ,‬הברד אכן נמשך עד תחילת שבט‪ ,‬כאשר חל האביב‪ ,‬וראה במדרש‬
‫שכל טוב‪' :‬כי השעורה אביב‪ ,‬לפי שהיתה גדולה נשתברה‪ ,‬ולפי שהיתה ארץ מצרים חמה ביותר‬
‫לפיכך היא מבשלת מהר פירותיה‪ ,‬שהרי אין השעורה אביב אלא בניסן‪ ,‬ובמצרים היתה אביב בתחלת‬
‫שבט שבו היא המכה‪ ,‬לדעת רבותינו‪ ,‬שדרשו שביו"ד חדשים לקו המצריים יו"ד מכות‪ ,‬אבל לדעת‬
‫רבותינו שדרשו כי ביו"ד שבועות לקו י' מכות‪ ,‬וההתחלה היה בר"ח שבט‪ ,‬נמצאת מכת ברד בשבוע‬
‫שלישי של אדר‪ ,‬ואפילו הכי אין ניסן אביב במצרים לגבי שעורה' (שכל טוב‪ ,‬שמות ט לא‪ ,‬עמ' ‪.)57‬‬
   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282