Page 279 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 279
תרגום | 277
ועוד ,הוא אמר בפרשת השכם 202שכוונת הכתוב
' 5היום אתם יוצאים בחודש האביב' (שמ' יג ד)
לזה שבחודש שבו יצאו בו נמצא האביב
במצרים ,כי נאמר 'כי השערה אביב' (שמ' ט לא).
ושכח שחשבונו מחייב שהשעורה
אביב היה בחודש טבת 203.והיות והאביב בחודש אשר יצאו ישראל בו ממצרים
נתון ,הואיל והיותו נתון ידוע ממה שאמר הכתוב 'כי השעורה אביב' ,הרי
מתחייב מזה שמאז היכה האל את המצרים במכת ברד ,עד שהיכה אותם במכת
בכורות ,חמישה עשר יום ,ושבחמישה עשר ימים אלה הוכו ארבע מכות,
ברד ,ארבה ,חושך ומכת בכורות .ובזה מתבטל אומרו שמשך כל מכה חודש.
10וממה שנמצא אצלו עוד בפרשה הזאת ,אומרו" :טעם
מה שכתב 'מיום הראשון עד יום השבעי' (שמ' יב טו),
חסר יו"ד ,כי הוא מרמז בו לעשר השעות
שאכילת החמץ אסורה בהן ,בנוסף לשבעת הימים .מהן,
שמונה בערב (פסח) ושעה בתחילת ליל חמישה
15עשר אסור לאכול בה כלום עד שיקדש ויספר
בגאולה ושעה אחרי סיום שבעת (הימים) ,יפעל מתוך עשיית סייג,
ולא יאכל חמץ .ושמונה השעות שבערב (פסח)
פ 1לא ע"ב
שלמות ,והשעתיים האלה מפוצלות ,אלא שהכול
202השכם היא פרשה בבלית חלופית ,המתחילה בקריאת שמ' ט יג.
2 03הקראים בהסתמך על הפסוק 'היום אתם יוצאים בחדש האביב' (שמ' יג ד) קבעו שפסח נחגג רק
כאשר יש אביב .רב סעדיה טען נגדם שהפסח חל בזמן קבוע כל שנה ,ותאריך זה נקבע בזמן שהיה
אביב במצרים .בעימות זה הלך רב סעדיה לפי הגישה במדרש שכל טוב שאביב השעורה במצרים
חל במחצית השנייה של אדר בסמיכות לניסן .הקראי אהרון בן יוסף מביא טיעון אחר של סעדיה:
'והודיע כי זה החדש הוא חדש אביב ,וככה תהיה העבודה הזאת לדורות שלא יאכלו חמץ בכל שנה
ביום הזה ,וכאשר האביב נמצא עתה כן בארץ כנען בזמן האביב ,ולא הוא באביב מצרים ה ִצּוּוי ,כי
אביב מצרים ואביב ארץ כנען קרוב כחדש ימים ביניהם ,כי אביב מצרים קודם ,והפיתומי חשב כי
טען לקראים בשמור את חדש האביב ,באמרו כי אביב מצרים כבר הושחת ,ולא ידע כי בנפשו הוא,
כי אין זה המאמר נזכר רק על אביב ארץ כנען' (אהרון בן יוסף ,בוא ,עמ' כ) .על פי מקור זה ,טען
רב סעדיה שאין האביב תופעה בוטנית ,כי במצרים כבר חלף האביב ,אלא הוא שם החודש הראשון.
