Page 275 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 275
תרגום | 273
' 15ועתה מה לדרך מצרים לשתות מי שיחור,
ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר' (יר' ב יח) .והמים
שהם לשתייה נקראים 'מימי' ,כאומרו' :מימינו בכסף שתינו' (איכה ה ד).
פ 1ל ע"ב
אמר מבשר :אכן ראינו שהמים הראויים לשתייה
נקראו מי ,כמו שאמרו אבותינו' :ולא נשתה מי באר' (במ' כ יז).
ומי הנחל ,שהובטחו בהם ישראל ,נקראו גם כן
'מי אפסים' (יח' מז ג) 197.ומי הים ,שאינם ראויים לשתייה,
5נקראו 'מימי' ,ככ' 'ויגרשו מימיו רפש וטיט' (יש' נז כ).
ובזה התבאר לך שאין הפרש לשוני בין 'מי' ובין 'מימי',
כמו שטען ,וההבדל ביניהם הוא רק ש ֵמי
פירושו :מים ,ביחיד ,ומימי ,רבים 198.וממה שנמצא אצלו,
ירחמהו השם ,בפרשת וארא ,אומרו:
" 10שהמכה הראשונה הייתה בחודש אייר ,שמשך
כל מכה חודש ,ובין כל מכה ומכה הפסקה של שבעה
חגאז .במובאה שלפנינו ביקש הגאון להדגיש ששור אינה נמצאת בחג'אז שבערב הסעודית ,אלא
היא מקום בנגב בדרך למצרים ,ולכן גם מי שיחור בדרך מצרים בירמיהו הם מי גפאר .בישעיהו
בפסוק הדן ביבול הנילוס 'זרע שחֹר' (כג ג) סעדיה מתרגם 'נבאת אלניל' (סעדיה ,תפסיר ישעיה,
עמ' מו) .מסתבר שלא יכול הגאון לתרגם בצורה אחידה את מי הנילוס הטובים לשתייה ואת המים
הרעים בדרך מצרים.
' 1 97מי אפסים' טובים לשתייה ,שהרי תכליתם למתק מים מלוחים' :ויעברני במים מי אפסים ...ובאו
הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים' (יח' מז ג–ח) .ראה גם :תוספתא ליברמן ,סוכה ג ט ,עמ'
.268-267
198יהודה אבן בלעם השיג במקביל הן על סעדיה הן על מבשר' :ווהם פיה אלמפסר פזעם אן מי אנמא
עבר בה ען אלמא אלמאלח מתל מא אלבחר ושבהה ומימי לא יקע אלא עלי אלסליג' ויתכד'ב הד'א
אלראי בוג'ודנא מי הירדן פי עדה מואצ'ע ואלארדן עד'ב טייב אצלה מן עין יכ'רג' מן מגארה פי
נאחיה פאמיה ולמא אחצי מבשר הדא אלוהם עלי אלמפסר זעם הו אן אלפרק בין מי ומימי [אן מי
תפסירא מא ומימי תפסירה מיאה ] וקד תבין כ'טא הד'א אלראי פוק הד'א ויויד ד'לך קולה וישובו מי
הירדן בלפט' אלג'מע פי אלפעל' [= וטעה בו המתרגם ,וטען כי 'מי' התכוון בו רק למים מלוחים,
כמו 'מי הים' וכיוצא בו ,ו'מימי' אינו חל אלא על המתוקים ,והוכחש דעה זו במצאנו 'מי הירדן'
בכמה מקומות ,והירדן מים מתוקים מקורם ממעין אשר יוצא ממערה באזור פאמיה ,וכאשר השיג
מבשר טעות זו על המתרגם ,טען הוא כי ההבדל בין 'מי' ל'מימי' ,כי 'מי' פירושו מים ביחיד ,ו'מימי'
פירושו מים ברבים ,וכבר התברר חסרון דעה זה לעיל ,וזה נתמך באמרו 'וישובו מי הירדן' במלת
רבים בפעל ] (אבן בלעם ,במדבר כד ז ,עמ' .)87 ,37וראה גם :פוקס ,אבן בלעם ,עמ'.xii
