Page 273 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 273

‫תרגום  |  ‪271‬‬

                     ‫‪ 	15‬ההבטחות שהאל יתעלה מבטיח לעובדיו הם על תנאי‪,‬‬
               ‫	 בלתי נכון הוא‪ .‬כי כבר ראינו שהאל יתעלה הבטיח לאברהם‬

                           ‫	 שירבה ויפרה את בנו ישמעאל‪ ,‬ככ'‪' :‬ולישמעאל‬

                                                                    ‫	 פ‪ 1‬ל ע"א‬
                             ‫	 שמעתיך וגו' (בר' יז כ)‪ ,‬ולא היה זה על תנאי‪ .‬וכן‬

                                ‫	 הבטיח את יהוא שימלכו מזרעו ארבעה דורות‪,‬‬
                         ‫	 ככ' 'בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל' (מל"ב י ל)‪,‬‬

                                       ‫	 וקיים לו זאת‪ ,‬אף על פי שהעיד על בניו‬
                                        ‫‪ 	5‬שהיו משחיתים את מעשיהם ומחזיקים‬

                                          ‫	 בחטאת ירבעם‪ .‬ואם כן הדבר‪ ,‬למדנו‬
                                                     ‫	 שטעה באומרו שמשה ידע‬

                                       ‫	 שההבטחות שהאל מבטיח לעובדיו כולן‬
                                  ‫	 בתנאי‪ 195.‬וממה שנמצא אצלו בפרשת וארא‪,‬‬
                    ‫‪ 	10‬אומרו‪' :‬מימי' (שמ' ז יט) חל רק על מים הראויים לשתייה‪.‬‬

                                      ‫	 אבל מים שאינם לשתייה נאמר בהם 'מי'‪,‬‬
                   ‫	 אמר‪ :‬ואבאר לך ההפרש בין שתי המילים‪ ,‬המים של המבול‪,‬‬

                     ‫	 הואיל ולא היו ראויים לשתייה‪ ,‬נאמר בהם מי המבול‪ ,‬וכן‬
                                ‫	 המים הרעים מן (א)שור‪ 196‬וחבור — נאמר בהם‪:‬‬

‫‪ 1	 95‬הקביעה שהבטחת המלוכה ליהוא היא בלתי הפיכה קיימת גם אצל סעדיה‪' :‬ונוסף עליהן ההבטחה‬
‫אם היתה בגזר דין‪ ,‬כאמרו ליהוא בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל בהחלט‪ ,‬והמרה הוא ובניו‬
‫ועם זאת נתקיימו בהם' (אמונות ודעות‪ ,‬המאמר החמישי‪ ,‬פרק ו‪ ,‬עמ' קפו‪-‬קפז)‪ .‬אבל‪ ,‬ראוי לציין‬
‫את ההבחנה שערך סעדיה בין הבטחה בגזר דין והבטחה רגילה‪ .‬ההנחה שההבטחות אינן מותנות‬
‫חוזרת במקורות רבים‪ .‬ראה‪ :‬בבלי שבת נה ע"א; ירושלמי סנהדרין יא ה‪ ,‬ל ע"ב; משנה תורה‪ ,‬הל'‬
‫יסודי התורה‪ ,‬י ד; שילת‪ ,‬הקדמות הרמב"ם למשנה‪ ,‬עמ' לא–לד‪ .‬סעדיה יכול היה להסתמך על‬
‫פסוקים מפורשים בירמיהו‪' :‬ורגע אדבר על הגוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע‪ ,‬ועשה הרעה בעיני‬
‫לבלתי שמע בקולי‪ ,‬ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו' (יר' יח ט‪-‬י)‪ .‬פרשני המקרא‬
‫ניסו לעקר את המשמעות הפשוטה של הפסוקים‪ .‬ראה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬רד"ק‪ ,‬פירושי הנביאים‪ ,‬עמ' ‪.115‬‬
‫ייתכן שנטישת עמדת חז"ל נעשתה בעקבות הפילוסופיה המוסלמית המעניקה לאל כוח מוחלט‪,‬‬
‫ותולה את ההחלטה האלוהית במעשיו הרעים או הטובים של האדם‪ .‬ראה‪ :‬וולפסון‪ ,‬הפילוסופיה‬

                                                                      ‫של הכלאם‪ ,‬עמ' ‪.522-518‬‬
‫‪ 1	 96‬את המילה שור בפסוק 'ויסע משם אברהם ארצה הנגב‪ ,‬וישב בין קדש ובין שור‪ ,‬ויגר בגרר' (בר' כ‬
‫א) מתרגם סעדיה 'גפאר' (סעדיה‪ ,‬תרגום התורה‪ ,‬דרנבורג עמ' ‪ .)29‬בתרגום של המילה שור בפסוק‬
‫'במדבר על העין בדרך שור' (בר' טז ז) קיים חילוף נוסח בין העדים 'פי טריק חגר אלחיגאז'‪'/‬פי‬
‫טריק גפאר' (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,24‬הע' ‪ .)1‬המלון הגאוגרפי של יאקות (‪ )89 ,2‬מזכיר מי גפאר שבסביבת‬
   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278