Page 295 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 295
תרגום | 293
' 15לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה
לפני העם' (שמ' יג כב); והשלישי שירד על הר סיני,
כאומרו' :והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו [ה' באש]' (שמ' יט יח).
פ 1לה ע"ב
והרביעי והחמישי שהם לנקמה:
אחד שהופיע במצרים עם הברד,
כאומרו' :ותהלך אש ארצה' (שמ' ט כג); השני
שירד על סדום ,כאומרו' :וה' המטיר על סדום
5ועל עמורה גפרית ואש' (בר' יט כג) .ויהיו מקרי האש
שהראה האל יתעלה במשך הדורות (השונים) שבעה עשר ,תשעה
לרחמים ושמונה לנקמה 223.ולא הזכרנו את
לפיד האש אשר בפרשת אברהם אבינו ,עליו השלום (בר' טו יז),
מפני שאין זה מנוע שהוא ראה זאת
10בחלום בדרך הנבואה 224.וממה שנמצא אצלו
עוד בפרשה הזאת אומרו" :הנני לבאר מה התועלת
שהתווכח משה עם אהרן על ששרף
את השעיר ,הואיל ולא שרפו אהרן אלא מפני הטענה,
והיא טענת האבלות והאנינות ,מפני שהאבל אסור לו
15לאכול דבר מן הקדשים .והכתוב אמר זאת מפורשות
ב(פרשת) המעשר ,באומרו' :לא אכלתי באוני ממנו' (דב' כו יד),
ופירוש באוני — באבלי ,דוגמת 'ותקרא שמו בן אוני' (בר' לה יח)".
פ 1לו ע"א
אמר" :ואשיב בזה ,שאף על פי שאהרן עשה
כהוגן ,מאחר שאפשר היה שהסיבה אצלו לשריפת
השעיר הייתה אחרת מזו שאצל משה ,היה
משה 225מחויב להתווכח עמו ועם בניו על כך ,כדי שידע
2 23דברי סעדיה לקוחים מפירושו לפרשת שמיני ,ובה מוזכרת האש ששרפה את קורבנות המילואים ואת
נדב ואביהוא ,ולכן האשות ,שנמנו בידי סעדיה מתייחסות לאשות שהבעירו קורבנות ובני אדם בלבד.
224הנחה זו קיימת במורה נבוכים א כא ,עמ' .58
2 25מילה במילה' :הזוהר' — כינויו של משה.
