Page 291 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 291

‫תרגום  |  ‪289‬‬                                                                                ‫	‬
                                                                                             ‫	‬
                                ‫וממה שנמצא אצלו עוד בפרשה הזאת‪ ,‬אומרו‪:‬‬                       ‫	‬
‫"מה שאמר 'משה זכור לאברהם ליצחק ולישראל <אשר נשבעת להם בך>' (שמ' לב יג)‬

                               ‫איננו כדי להזכיר‪ ,‬אלא כדי להורות לנו שנסבול‬

                                                    ‫	 פ‪ 1‬לד ע"א‬
 ‫	 מצבים (רעים)‪ ,‬בגלל מצבים (אחרים)‪ ,‬ובו גם כן שאם תקיים לי‬

                      ‫	 את ההבטחה הזאת בלא שבועה‪ ,‬עשה חסד‬
                    ‫	 ושים במקומי את אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬וקיים‬

                                     ‫	 להם בשבועה"‪ .‬אמר מבשר‪:‬‬
                                ‫‪ 	5‬משה רבנו היה נשגב ומרומם ממי‬
                        ‫	 שיאמר לריבונו כדברים האלה‪ .‬כי זה לא‬
          ‫	 ייאמר אלא על מי שאפשר לו שלא יקיים את השבועה‪,‬‬
                                ‫	 אבל ריבון העולמים יתברך שמו‪,‬‬
                 ‫	 הנאמן בהבטחתו בלא שבועה‪ ,‬וכל שכן אם קשר‬
               ‫‪ 	10‬בהבטחתו שבועה‪ ,‬על כן לא ייאמר עליו‪ :‬אם אתה‬
            ‫	 תקיים לי את ההבטחה הזאת בלא שבועה‪ ,‬עשה חסד‪,‬‬
                             ‫	 וקיים לאבות בשבועה‪( .‬אולם) אותה‬

                                 ‫	 שבועה שנשבע ריבון העולמים‪,‬‬
                      ‫	 הכוונה בה לחיזוק הדבר שהוא נשבע עליו‪,‬‬

                             ‫‪ 	15‬ולהודיענו שהוא נחרץ ויחול בהכרח‬
                           ‫	 בכל המצבים‪ .‬בצורה כזאת לא יחשוב‬
‫	 אדוננו משה‪ .‬מפני שהרי (גם) מי שיש לו הפחותה שבהבנות יודע‬

                                                    ‫פ‪ 1‬לד ע"ב‬                ‫	‬
                 ‫שדברי אלוהים למשה רבנו‪' :‬ועתה הניחה לי‬                      ‫	‬
   ‫ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול' (שמ' לב י)‪,‬‬                      ‫	‬
                                                                             ‫	‬
                    ‫אין בהם חזרה מהשבועה שנשבע לאבות‪,‬‬                        ‫	‬
       ‫כי משה הוא מזרעם‪ ,‬על כן אם יעשה אותו לגוי גדול‪,‬‬                      ‫‪	5‬‬
‫יש בזה (משום) קיום השבועה להם‪ 221.‬ואם אין דבר כזה נעלם‬

‫‪ 	221‬ראה שמו"ר מד ט‪' :‬אמר הקב"ה למשה ואין אתה מזרע בני בניהם‪ ,‬אני הורג את אלו‪ ,‬ואעשה אותך‬
                                                          ‫יותר מהן‪ ,‬ונמצאת שבועתי מתקיימת'‪.‬‬
   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296