Page 297 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 297
תרגום | 295
5בגלל איזו טענה שרפו ,אם מפני הטענה
המחייבת גם אותו ,ואז תנוח דעתו ,או אולי מטעם אחר,
ואז חלה עליהם ההזנחה ,הואיל ולא שאלוהו ,כדי שילמדם
זאת אחר כך .ואחרי שהשיב לו אהרן את הטעם
האמתי ,שהוא לדעתו טענת האבלות ,נחה
10דעתו ככ' 'וישמע משה וייטב בעיניו' (ויק' י כ)".
אמר מבשר :הנה החכמים ,זיכרונם לברכה ,הזכירו
שביום ההוא הקריב אהרן ,עליו השלום ,שלושה
שעירים .האחד של ציבור ,והוא שנאמר להם
בעניינו' :קחו שעיר עזים לחטאת' (ויק' ט ג); השני
15שנצטוו להקריבו בראש חודש,
והשלישי של נחשון בן עמינדב .ולדעתם,
השעיר של ציבור נשרף ,ככ'' :וישחטהו
פ 1לו ע"ב
ויחטאהו כראשון' (ויק' ט טו) .ונשארו שניים של ראש
חודש ושל נחשון הראויים לאכילה ,הואיל ולא בא
מדמם אל אוהל מועד .ולּו הייתה הסיבה ששרף
אחד מהם היותו אונן ,היה מתחייב שישרוף (גם) את האחר,
5הואיל ואין האבלות מחייבת שריפת אחד
יותר ממה שהיא מחייבת שריפת האחר .ומאחר שלא
שרף את השניים ,למדנו שלא האבלות חייבה
שריפה של אחד מהם .ומה שמראה לך
שאהרן ובניו לא היה דינם דין של מי שאכילת קדשים אסורה
10לו הוא מאמר משה רבינו ,עליו השלום:
'קחו את המנחה הנותרת מאשי ה'
ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים
היא' (ויק' י יב);' 226ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה
תאכלו במקום טהור' (שם יד) .ולּו היה דינם
15דין של מי שאסור לו לאכול קדשים ,לא היה מצוום
226ובספרים שלנו :קודש קודשים הוא.
