Page 305 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 305
תרגום | 303
פ 1לט ע"א
שהשאר הוא האסור" 233.אמר מבשר:
לפי דבריו אלה ,מתחייב לו שייאסר [המלך] לשאת
את בת דודו ,כי הוא נקרא אב לה ולאומה ,והיא
שאר בשרו .וכמו כן גם ייאסר
5לנביאה להינשא לבן דודה מפני שהיא
נקראת אם האומה ,והיא שאר בשר שלו .וייאסר
גם כן למורה לישא מתלמידותיו
אם הן מבנות דודו או מבנות דודתו,
מפני שהוא נקרא אב להן ,והוא נקרא שאר
10בשרן .ואף שייאסר גם כן לאדם
לישא אשת בן אחיו אחרי מותו או לאחר
שגירשה מפאת היותו נקרא אחיו ,ככתוב:
'וישמע אברם כי נשבה אחיו' (בר' יד יד) ,ומפאת היותו
שאר בשרו .ותחול עליו טענה זו גם כן
15ברוב העריות .ואם יסכים לְמה
שהזכרנו ,חורג מההסכמה הכללית של הרבנים ושל האומה
כולה .ואם לא יסכים ,הרי סתר את הנחתו234.
פ 1לט ע"ב
וממה שנמצא אצלו ,ירחמהו השם ,בפרשת
קדושים ,אומרו" :מה שחזר הכתוב על מצות זבח השלמים,
הוא להודיענו מה שלא נאמר בראשונה.
וזה שהוא הודיע לנו בפרשת 'וזאת תורת 5
זבח השלמים' (ויק' ז יא) ,שמותר לאכול ממנו שני ימים
ומה שנותר (ממנו) ליום השלישי יישרף .ואם יאכל
233קטע זה נמצא בפירוש סעדיה לוויקרא ,שהיה בידי צוקר .דברי סעדיה מכוונים נגד הפרשנות
הקראית ,שהרחיבה את איסורי הקרבה בהסתמך על הפסוק 'שאר בשרו' .ראה :ניקומודיאו ,ספר
המצות הגדול ,גן עדן ,ענין עריות ,הפרק השביעי ,עמ' ;139הנ"ל ,כתר תורה ,ויקרא ,אחרי מות,
פרק יח ,עמ' ;98-90אהרן בן יוסף ,עמ' ל–לה; ספר המצוות לענן ,עמ' .17
2 34צוקר עמד על חולשת הטיעון של מבשר' .שאר בשרו' מלמד שקרבת אב היא במשמעות ביולוגית
ולא כביטוי מושאל ,ולכן אב כביטוי מושאל בקרבה ביולוגית רחוקה אינו נאסר.
