Page 309 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 309
תרגום | 307
ואם הכרת פעולת אדם הרי המאמרים סותרים
זה את זה ,כי יהיה :אם הם לא ֲהָרגּוהּו ,הם יהרגוהו,
וזה שיבוש ,אלא הכרת בידי שמים ,יתעלה,
לא בידי אדם" .אמר מבשר:
15האומר שכרת בידי אדם ,אינו אומר זאת אלא בדבר
שנאמר בו 'ונכרתה' ,כי המילה הזאת ,לדעתו,
ציווי .אבל מה שאמר אלוהים ,יתעלה ,בו
פ 1מ ע"ב
'והכרתי' אין ספק שהוא ,לדעתו ,בידי שמים.
ואם הדבר באופן הזה ,לא תחול עליו
מה שהזכיר מהסתירה בין שני המאמרים ,כי הוא אומר :אם התרשלו
בני אדם בהריגתו ,יקבל על עצמו זאת ריבון העולמים,
5שהזהיר אותו באומרו 'והכרתי' .וממה שנמצא אצלו,
ירחמהו השם ,בפרשת אמור ,אומרו' :איש איש
מזרע אהרן והוא צרוע או זב' (ויק' כב ד),
שהטומאות הנזכרות האלה הן עיקרי כל (סוגי) הטומאות,
אשר האל יתעלה קיבצן בשני פסוקים אלה.
10פתח ראשית בטומאה החמורה הבאה על
האדם מגופו ואמר :והוא צרוע או זב.
ובדומה באישה ,ומצטרפים לזה יולדת ונידה.
והטומאות האלו ,הואיל ואין זמן קבוע למשך הפרשת
הרטיבויות בהן ,לא קבע להן (זמן) מסוים ,אלא אמר:
' 15עד אשר יטהר' (וי' כב ד) .אחר כך תיאר את מגע הטמא
החמור באומרו' :והנוגע בכל טמא נפש' (שם) ,וכל שכן
הנוגע בנפש .ואחר כך תיאר טומאה קלה הבאה
פ 1מא ע"א
מן האדם עצמו ,ואמר' :או איש כי תצא ממנו
