Page 311 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 311
תרגום | 309
שכבת זרע' (ויק' טו טז) .ואחר כך — טומאה קלה ,הבאה
על ידי נגיעה בבעל חיים ,הואיל והוא קרוב ביותר אל מין האדם,
ואמר' :או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו' (ויק' כב ה).
5ואשר לאומרו' :או באדם אשר יטמא לו' (שם),
אין כוונתו במאמר זה זב וזבה ,נידה ויולדת 239,כי
כל אלו נכללו כבר בפסוק הראשון ,ואין
כוונתו בו אלא מה שטימא האדם ,כגון משכב
ומושב ומרכב ,ולפיכך אמר 'לכל טמאתו' (שם)"240.
10אמר מבשר :אם הפסוק הראשון
משני הפסוקים האלה הוא מאמר האל יתעלה' :איש איש
מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא
יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש
או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע' (שם ד),
15ואיפה הזכיר את הנוגע במצורע או בזב וזבה,
נידה ויולדת ,עד שיוכל לומר (ש)בפסוק הראשון
מזכיר (את כל הסוגים) מן הנוגעים חוץ מנוגע בטומאת המת?241
פ 1מא ע"ב
אבל הדיבור הנכון הוא שכוונתו באומרו 'או
באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו' (שם ה) לכל
הטמאים המיטמאים מן האדם ,מאיזה סוג שהוא
שתהיה טומאתם ,בין זכרים בין נקבות. 5
וממה שנמצא אצלו בפרשת בהר סיני,
אומרו שדברי הכתוב 'לעולם בהם תעבודו' (ויק' כה מו)
מונע מאתנו בזה לשלחם חופשי ,מפני שהוא ידע שזה יותר טוב
להם ,כדי שלא יהיו ברשות עצמם ויברחו מן הדת".
אמר מבשר" :לּו היה הטעם הזה אשר
239צוקר מעיר שדברי סעדיה מנוגדים לספרא' :טומאתו — לרבות זבים וזבות נידות ויולדות' (אמור,
פרק ד ,עמ' צו).
2 40נמצא בקטע מהפירוש שבידי צוקר.
2 41לדעת סעדיה ,הפסוק 'והנגע בכל נפש' (ויק' כב ד) הוא דוגמה לכל נגיעה בטומאה חמורה ,ובכלל
זה גם מגע זב זבה ודומיהם.
