Page 315 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 315
תרגום | 313
השבת ,שהיא (שבת) בי"ד בניסן .ולדעתם,
יהושע וישראל בתחילת עוברם ארצה
אירע להם יום הנפת העומר באותה שנה
5ביום ט"ו בניסן ,שהוא יום טוב.
ולדעתם ,היום ההוא היה יום ראשון 244.ואם זו
היא דעתם ושיטתם בעניין זה,
כיצד הוא יכול לומר :כבר הסכמנו 245על ביטול
המנייה ממוחרת השבת אשר חל ביום ארבעה
10עשר בניסן?
הדיבור על הפרק השישי <ממה שנמצא אצלו מהמאמרים הסותרים זה את זה>
ומה שנמצא אצלו ,ירחמהו השם ,בפירוש
בראשית ,אומרו" :ובמה שהודיענו בריאת ארבעה
יסודות אלה יש תועלות .מהן ,שנקיים את
15המצוות שציוונו בנוגע לשמים ולארץ.
באשר לשמים ,הרי זה כיוון הפנים כלפי מערב בשעת
פ 1מג ע"א
התפילה ,כי כן משתחווים מלאכי השמים,
ככתוב' :וצבא השמים לך משתחוים' (נח' ט ו) .וכן
משה ,כשהקים את המשכן עשה את שערו לצד
מזרח ,ככתוב' :והחנים לפני המשכן קדמה
לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו' (במ' ג לח). 5
וכיוון התפילה כלפי המערב ,ושם היה הארון.
והמצווה הזאת (חלה) כל עוד שלא היה המקדש בארץ .אבל
כשנתייחד מקום בארץ להיות המקדש,
כיוון הפנים כפי הקבלת 246המקום אליו247.
2 44אם כן ,בני ישראל עברו את הירדן בעשרה בניסן ,שהוא יום ג' .שבת חלה ,כאמור ,בי"ד בניסן .על
כן הניפו את העומר בט"ו בניסן .ראה :צוקר ,פולמוס ממחרת השבת ,עמ' ו-ח.
2 45כוונת סעדיה שאנו הרבנים הסכמנו.
246כלומר מציאות המקום ביחס אליו.
2 47ר' יחיא צאלח בפירוש צדה לדרך מעתיק את דברי סעדיה .ראה :תרגום התורה ,תאג' ,עמ' לב.
