Page 317 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 317

‫תרגום  |  ‪315‬‬

                    ‫‪ 	10‬ובספר האמונות‪ 248‬אמר‪ :‬מצוות כיוון התפילה‬
                              ‫	 נקבעה בכיוון הארון‪ .‬כל עוד הארון‬

                     ‫	 במדבר היה כיוון התפילה (ל)שם‪ ,‬וכשהועבר‬
                   ‫	 לגלגל ושילה ונוב וגבעון ובית המקדש‪ ,‬הופנה‬
               ‫	 אליו כיוון התפילה"‪ .‬אמר מבשר‪ :‬ממאמרו הראשון‬
                   ‫‪ 	15‬יוצא שכל זמן שהיו במדבר‪ ,‬היה כיוון התפילה‬

                               ‫	 למערב‪ .‬וממאמרו השני יוצא שהיה‬
                         ‫	 אל הארון‪ ,‬ושבשעת תפילתם במדבר היו‬

                                                                  ‫	 פ‪ 1‬מג ע"ב‬
                            ‫	 מכוונים פניהם אל הארון מכל צד‪ ,‬על כן מי שהיה‬

                                 ‫	 בצד מערב‪ ,‬אחוריו למערב‪ ,‬ופניו כלפי הארון‪.‬‬
                           ‫	 וזה חזרה ממאמרו (הראשון)‪ 249.‬וממה שנמצא אצלו‬

                                     ‫	 ממה שאמר אחר‪ ,‬אומרו בפרשת כי תשא‪:‬‬
‫‪' " 	5‬ויעבר ה' על פניו ויקרא [ה' ה' אל רחום וחנון]' (שמ' לד ו) משמעו‪ :‬ויקרא כך‬

    ‫	 וכך‪ ,‬כלומר ה' אל רחום וחנון‪ .‬ומפני זה יש ביניהם [בין שני שמות ההוויה]‬
                                        ‫	 פסק בטעם‪ ,‬כדי שיימשך השם הראשון‬

                                      ‫	 אל הקריאה והשני אל התארים"‪ 250.‬אמר‪:‬‬
                      ‫	 "ומשמעות ה' הוא‪ ,‬שהוא מבטיח לעובדיו שהוא אדון‪251,‬‬

                                ‫‪ 	10‬ושהוא ייטיב להם‪ ,‬אף אם לא יהיו ראויים לכך‪,‬‬
                              ‫	 וייטיב להם‪ ,‬גם אם ירעו"‪ .‬אמר‪ :‬והמידה השנייה‬

                                   ‫	 ה'‪ .‬ומשמעות הישנותה שהוא ראשון ואחרון‬

                                             ‫‪ 	248‬אמונות ודעות‪ ,‬המאמר השלישי‪ ,‬ט‪ ,‬עמ' קמא–קמב‪.‬‬
‫‪ 	249‬החובה לכוון לצד מערב הובילה למיקום הארון בכיוון הזה‪ .‬והכול למעט העומדים במערב מתפללים‬

                                                     ‫לכיוון זה‪ ,‬ולפיכך אין סתירה בדברי סעדיה‪.‬‬
‫‪ 	250‬דברי סעדיה‪ ,‬שהשם הראשון צמוד ל'ויקרא' ואינו חלק מי"ג מידות‪ ,‬חוזרים בשמו במקורות שונים‪.‬‬
‫ראה‪ :‬אבן עזרא‪ ,‬הפירוש לתורה‪ ,‬שמ' לד ו‪ ,‬עמ' רכ‪ ,‬שמד; הירחי‪ ,‬ספר המנהיג‪ ,‬עמ' רעח–רעט;‬
‫תוספות‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יז ע"ב‪ ,‬ד"ה 'שלש' (מיוחס לרבנו נסים כדרכם של בעלי התוספות לייחס‬
‫מובאות של גאונים לחכם הזה)‪ .‬והשווה‪ :‬סעדיה‪ ,‬תרגום התורה‪ ,‬דרנבורג (שמ' לד ו)‪ ,‬עמ' ‪:131‬‬

                                           ‫'ולמא מר אללה בנורה בין ידיה נאדאה אללה אללה'‪.‬‬
‫‪ 2	 51‬השווה גם‪ :‬סעדיה‪ ,‬פירוש שמות‪ ,‬עמ' רכד–רכה‪ .‬אבן עזרא (הע' קודמת) חלק על תפיסת סעדיה‪,‬‬
‫שהשם המפורש משמעו אדון‪ ,‬וסעדיה יכול היה להסתמך על בבלי פסחים נ ע"א‪ .‬וראה‪ :‬ספר המצוות‬
‫לחפץ‪ ,‬עמ' ‪ ;13‬וולפסון‪ ,‬פילון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪. 225-224‬סעדיה מצטט את פילון‪ .‬ראה‪ :‬הירשפלד‪ ,‬קטעי‬

                                                                                ‫סעדיה‪ ,‬עמ' ‪.103‬‬
   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322