Page 353 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 353
תרגום | 351
אפשר ש]יתנועעו כמו שמתנועעים דוממים אשר
[אפשר שיתנועעו] ,לא כתנועה אשר אם מתנועעים בה
[ 15יש בה חיים] ,ויהיה מצבם בזה כמצב הרוח
[כמו שנאמר' ]:ישב רוחו יזלו מים' (תה' קמז יח) ,אשר מתנועעת [ו]לא
נמצאת בה חיים .ואם זה כך,
[הרי הוא טעה] בסוגיה הזאת .וכן מה
[שטען בזאת הסו]גיה שהוא מזכיר לנו מה שהיה
[ 20בעניין ההנעה שהיא מורה] שהם חיו25
[]- - - - - - - - - - -
ו 2א ע"א
ה[ 26]...המילה שהיא לפני השבת אלוהים ציוונו אותה
שנמול בכל יום ,ומאחר שציוונו אחר כך
את השבת ,היא לא חלה על המילה ,אשר היא נצטוותה
בכל יום .והיא מבטלת אותה (את השבת) ,ו(זה) כקורבן עולה,
5שנצטווה לפני השבת שנקריב בכל יום 27,ואסור שהשבת
תמנע זאת .והפסח גם כן ציווה
לפני השבת 28,אבל מה שנתגלה אחר השבת אסור
לעשותו בה (בשבת) כלל 29.אמר מבשר:
אין לנו קורבן עולה ,שציוונו לעשותו בכל יום,
10אלא קרבן תמיד ,ואת זה הוא ציווה עלינו
אחרי שהוא ציווה על השבת ,כי את השבת
ציווה עלינו כשאנחנו במדבר סין ,ושבתו את השבת
הקטע הזה מוסב לטענת רס"ג לעיל ,פ 3ו ע"ב שורה .7 25
ההשגה מתייחסת כנראה ,לפרשת בוא ,שנזכר בה עניין המילה (שמ' יב מד ,מח) .מסתבר שסעדיה 2 6
גאון אגב הזכרת המילה עסק ,כנראה ,בדחיית השבת על ידי המילה. 27
ראה בהמשך השגת מבשר. 28
שמ' יב. 2 9
לפי התלמוד הבבלי ,אין מקיימים את מצוות השופר והלולב בשבת כגזירה שמא יבוא לטלטל
בשבת (סוכה מב ע"ב—מג ע"א) .כחלק ממלחמתו בקראים והרצון לעגן את ההלכה הרבנית בתורה
ולהקדימה קובע רס"ג שביטול מצוות החגים בשבת אינם גזירה תלמודית מאוחרת .לדבריו איחור
הציווי על החגים לאחר חיוב השבת גרם לכך ששמירת השבת דוחה את מצוות החגים.
