Page 349 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 349
תרגום | 347
[זה] חל עליה לפני החטא ,אין במה שקבע אותו
[לגבי]ה עונש לה .ג .וממה שנמצא אצלו
בפרשת אלה תולדות נח .מה שאמר :יש שואלים כיצד שילח
[נח] את העורב ראשון ,ואין זה מנהג האנשים לשלוח
10עורב לצורכיהם .ואנו אומרים שנח לקח כ[ציפור] הקרובה ביותר
את העורב בגלל קרבת מקומו .והיה מקום היונה
[רחוק יותר] ,ולכן אמר 'מאתו' (בר' ח ח) 19.אמר מבשר:
[הנה 'מא]תו' אין הוא (נזכר) בעורב ,ואין הוא אלא על היונה.
[כמו שאמר' :וישל]ח את הערב ויצא יצא ושב עד יבשת
[ 15המים מעל] הארץ וישלח את היונה מאתו לראות
[הקלו המי]ם מעל פני האדמה' (בר' ח ז–ח) .ומאחר ש'מאתו'
[אינו מוסב אלא אל] היונה ולא אל העורב ,התבטל מה
[שטען בזאת] הסוגיה .ודע שהמצב הטוב ביותר בשבילו בזאת20
[הסוגיה שהוא] טעה בקריאה ,רוצה לומר שהוא חשב כי
[ 20הלשון הזאת] 'מאתו' הוא על העורב .כי כשאנחנו שוללים
פ 3ו ע"א
[נכונות זה הע]ניין ואומרים שמה שאמר 'מא[תו']
[מוסב אל] 'וישלח את היונה מאתו' ,אנחנו קבענו אותו []... ...
[ ...שהוא הסתמך] על הדבר על ידי מה שאיננו [מעיד עליו].
[ואשר לטענתו ש]שלח את העורב דווקא בגלל קרבת מקומו ,אבל
מקום היונה היה פנימה ממנו ,ועל כן אמר 'מ[אתו' ,אין] 5
לפי הפשט של 'וישלח את היונה מאתו' [ש–]
משמעותו מה שמורה על קרבת מקום העורב ל[נוח]
ולא על ריחוק (מקום) היונה ממנו .והוא נהג (כאן)
מנהג 'ובני דן ֻחשים' (בר' מו כג) 21ופסוקים (דומים) ,מה שאינו [מורה]
סעדיה ראה במ"ם של 'מאתו' מ"ם השלילה. 19
ההנחה הטובה ביותר להצדיק את סעדיה שכאילו סבור היה שלשון 'מאתו' מוסב על העורב ושהדבר 20
מציין קרבה .ונראה שמבשר לא הבין את דברי סעדיה ,שהרי סעדיה לא אמר שמילת 'מאתו' נאמרה על
העורב ,אלא כוונתו שהמילה 'מאתו' מציינת שהיונה הייתה מרוחקת ,כי ה'מן' של 'מאתו' מציינת ריחוק. 21
הכוונה שהטענה שניתן ללמוד מן 'מאתו' שהעורב היה קרוב והיונה הייתה רחוקה דומה כאילו טען
שאפשר ללמוד על קרבת העורב וריחוק היונה מלשון 'ובני דן חשים'.
