Page 347 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 347
תרגום | 345
פ 3ה ע"א
שהמביאים ראיה כשהם מדמים או חושבים אל נכון שהוא [פועל].
וזה כאשר אומר זאת מי שמאמין שהפעולה [חלה]
בטבע ,והרי הוא סתר את עצמו ,וזה אם אמר אל נכון דבר [בלי]
הידיעה בו .ובלתי אפשרי שהאדם יחשוב לנכון [דיבור]...
5אשר יש ראיה מוכיחה שהוא נשלל ,בגלל מה שזה מוביל [לכך]
שהוא קובע בחיוב את הדבר לפי שתי צורות סותרות ,וזה לא [ייתכן].
וזה יבאר לך את נכונות מה שהחלנו עליו בהבאה לידי אבסורד בזה
העניין .אלא אם יאמר הטוען למענו שהוא אינו [מתכוון]
לְמה שאמרנו ,ואז הוא יהיה בבחינת מי שרוצה להציל
10מצרה ,והוא מפיל אותו במה שהוא חמור יותר מזאת16.
ב .וממה שנמצא אצלו ,רצון האל עליו ,בזאת [הפרשה]17
גם כן מה שאמר שהעונשים הנזכרים [בפרשה הזאת]
עשרה ,רוצה לומר סיפור הנחש עם אדם [העונש הראשון]
'מות תמות' (בר' ב יז) ,והשני 'על גחונך תלך' (שם ג יד) ,והשלישי
' 15ועפר תאכל' (שם ,שם) ,והרביעי 'ואיבה אשית' (בר' ג טו)[ ,והחמישי]
'בעצב תלדי בנים' (שם טז) ,והשישי 'ואל אישך [תשוקתך]' (שם שם),
והשביעי 'והוא ימשל בך' (שם שם) ,ו[אמר 'ואל אישך]
תשוקתך והוא ימשל בך' (בר' ג טז)[ .הוא הזכיר זאת מפני]
שהיה הזקיק אותה לבעלה כדי שלא תחשוב
20שסרה יראתו מפניו ממנה ,כמו שסרה מ[הנחש]18.
פ 3ה ע"ב
[אמר מ]בשר שלל בדיבורו השני [מה שאמר]
[בדיבורו ה]ראשון .וזה שבדיבור הראשון הוא קבע ['ואל]
[אישך תשוקת]ך' 'והוא ימשל בך' הם שני עונשים ,ואת הדיבור השני קבע
[כעונש אחד] בגלל מה שהוא הזקיק אותה לבעלה ,כדי שלא תחשוב
ש(אחרי) החטא סר ממנה מה שהיה מזקיק אותה לו ,ו(אולם) אם 5
16מבשר אינו מקבל את דעת האומר שסעדיה ייחס פעולה לטבע לא מדעתו ,אלא מדעת המשיג עליו.
17בפרשת בראשית.
18ראה :סעדיה ,פירוש בראשית ,עמ' 76ותרגומו בעמ' .294
