Page 393 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 393

‫נספח‪ :‬דברי תורה של מבשר הלוי  |  ‪391‬‬

                                      ‫	 בא במקום יוצא חלציו‪ ,‬ולא תחויב אשתו‬
                 ‫	 ייבום כאומרו‪' :‬ולא ימחה שמו מישראל' (דב' כה ו)‪ .‬והשלישי‬

                           ‫‪ 	5‬המילה‪ ,‬כמו שחייב האב למול את בנו‪ ,‬כך חייב הוא‬
                   ‫	 למול את בן בנו‪ .‬והרביעי לימוד התורה‪ ,‬כאומרו‪' :‬והודעתם‬
               ‫	 לבניך ולבני בניך' (דב' ד ט)‪ .‬והחמישי מסירת הקורות‪ ,‬כאומרו‪:‬‬
                  ‫	 'ולמען תספר באזני בנך ובן בנך' (שמ' י ב)‪ .‬והשישי העריות‬
           ‫	 כאומרו‪' :‬ערות בת בנך או בת בתך' (ויק' יח י) בלבד‪ .‬והנה המסורת‬

                       ‫‪ 	10‬כוללת את בנות הבנים עד סוף הדורות‪( 95,‬שהן) אסורות‬
                                     ‫	 על האב וכן בנות הבנות‪ .‬והשביעי העדות‬

                                ‫	 של בן אין מתקבלת עדותו נגד אביו ולא בעדו‪,‬‬
                                       ‫	 וכמו כן הבן גם כן‪ .‬והשמיני הוא שחסד‬
                                             ‫	 האל‪ ,‬והוא ‪ ... ...‬כאומרו‪' :‬מתהלך‬

                                                                    ‫	 ק‪ 8‬ב ע"ב‬
                     ‫	 בתומו צדיק אשרי בניו אחריו' (מש' כ ז)‪ .‬וכמו כן בן הבן‪,‬‬

                                        ‫	 כאומרו‪' :‬וחסד ה' מעולם ועד עולם על‬
                                  ‫	 יראיו וצדקתו לבני בנים' (תה' קג יז)‪ .‬ומצאנו‬
                                  ‫	 ‪ ...‬תשעה אשר בהם בן הבן (בא) במקום הבן‪,‬‬

                                    ‫‪ 	5‬והם‪ :‬מצוות פריה ורביה‪ ,‬וזה כאשר נולדים‬
                                 ‫	 לאדם ילדים זכר ונקבה ומתו שניהם‪ ,‬והשאיר‬

                                           ‫	 כל אחד מהם בן‪ ,‬בין זכר מן הזכרים‬
                                  ‫	 ונקבה מן הנקבות‪ ,‬או להפך‪ ,‬וכבר [התקיימה]‬

                                      ‫	 מצוות פריה ורביה מן‪ ...‬ויסוד הדבר הזה‬
                                        ‫‪ 	10‬בתלמוד במסכת יבמות‪ 96.‬ומהם שמונה‬

                             ‫	 (אשר) אין בן הבן בא במקום הבן‪ .‬הראשון טומאת‬
                          ‫	 הכוהנים‪ .‬מותר(?) לכוהן לגעת(?) בבנו ולא בבן בנו‪,‬‬

                             ‫	 כי נאמר‪' :‬כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו‬
                            ‫	 ולבנו' (ויק' כא ב)‪ .‬ובאה המסורת שהטומאה הזאת‬

                                               ‫‪ 	15‬מיוחדת בבן‪ .‬והשני כאשר‪ ...‬על‬

                                                                  ‫‪ 	95‬מילה במילה‪ :‬עד שהם יורדים‪.‬‬
                                                                            ‫‪ 	96‬בבלי יבמות פא ע"ב‪.‬‬
   388   389   390   391   392   393   394   395   396   397   398