Page 363 - israel water resources
P. 363
חלק ג :מפעלי אספקת מים 356
הרכז .אומנם נפח מי הרכז יהיה קטן בהשוואה למוביל המלוח
הנוכחי ,כמיליון מ״ק בלבד ,אולם לא יהיה אפשר להזרימו לירדן
התחתון מדרום לדגניה ,כמו שנעשה במשך עשרות שנים .סביר
להניח שיהיה צורך להזרים את מי הרכז דרומה עד ים המלח,
ואולי בדרך יצטרפו מי רכז נוספים ממתקני התפלה עתידיים של
מעיינות בית שאן ואחרים .לחלופין ,ייתכן שראוי יהיה להזרים
את המים לבריכות אידוי שבהן יופרדו המים מהמלחים (סמיט,
.)2001כמובן התהליך הזול שאינו מסכן את הסביבה הוא
שייבחר.
מתקן הניסוי השלישי הוקם בחוף הכרמל ליד מעיינות
התנינים ,והוא בחן את יכולת ההתפלה של מי הניקוז של
בריכות הדגים ( .)Glueckstern et al., 2001aהבעיה המרכזית
במי בריכות הדגים היא העומס האורגני הגבוה ,שדורש טיפולים
מקדימים אינטנסיביים ,ובכך התמקדו הניסויים.
מתקני ניסוי נוספים הוקמו באילת ובמושבה מגדל שעל
חוף הכינרת .מתקן נוסף הוקם באתר השפד״ן ,והוא נועד לבדוק
את האפשרויות להתפלת מי הקולחים .בכל מתקני הניסוי
מתמקדים בהגברת הניצולת (היחס הכמותי בין נפח המים
המותפלים לנפח מי הגלם) ,בהקטנת עלות האנרגיה ,במידת
ההתאמה והיעילות של ממברנות מסוגים שונים ,בהתאמת
טיפולים מקדימים מיטביים למי הגלם מהמקורות השונים
ובהוזלת החומרים הכימיים הדרושים לטיפולים (Glueckstern
.)et al., 2001b
16.4מפעלי ההתפלה הגדולים איור :16.8באר שאיבה ה׳ בנס ציונה עם מתקן לסילוק חנקה המספק
מים בספיקה של 120מ״ק בשעה (באדיבות חברת ״שיכון ובינוי״ ותאגיד
תוכנית האב להתפלה :לפני כחצי יובל שנים ,עקב החמרת
המים והביוב ״מי ציונה״ ,צילום :ילנה סקגין).
משבר המים בישראל ,התמנה בנציבות המים צוות מקצועי
במטרה לקדם את הקמתם של מפעלים גדולים להתפלת מי ים. הניקוז של מט״שים גדולים ובריכות דגים .בעיה נוספת המעכבת
הצוות הכין תוכנית אב מקיפה ,ובכללה תוכנית הנדסית ותוכנית את הרחבתו של פרויקט טיוב הבארות היא זיהומים נוספים
כלכלית ( .)Dreizin, 2006; Dreizin et al., 2008מימוש התוכנית המתגלים במי הבארות באזורים המזוהמים .כך למשל ,לאחר
התמהמה שנים רבות עקב המשבר הניהולי במשק המים (פרק .)2 שהוקמו מערכות טיוב לסילוק חנקות בבארות רמת השרון,
בראשית המאה העשרים ואחת פורסם המכרז הראשון להקמת נמצא שהמים מכילים פרכלורט (פרק ,)8.6ולא ניתן להשיב את
מפעל ההתפלה באשקלון .הרפורמות במשק המים (פרק )3סללו
את הדרך להקמת מערך ההתפלה המלא .המערך הושלם בשנת המים לשימוש.
,2015ובכללו חמישה מפעלים הממוקמים על חוף הים התיכון
מתקנים ניסוייים :חברת ״מקורות״ עסקה שנים רבות בחקר
ומספקים כ־ 600מלמ״ש (טבלה 16.1ואיור .)16.9
תוכנית האב להתפלה הייתה פריצת דרך חדשה ,הן תהליך ההתפלה ( ,)Glueckstern, 1991, 1994והמחקרים סייעו
מבחינה הנדסית והן מבחינה כלכלית ,שהרי לא הייתה מדינה לכניסה לעידן ההתפלה בראשית המאה העשרים ואחת .בסוף
נוספת בעולם שחוללה מהפך במשק המים שלה והקימה מגה־ המאה העשרים הפעילה החברה שלושה אתרי ניסוי כדי לבחון
פרויקטים להתפלה .הקמת מערך ההתפלה הייתה אתגר ברמה חלופות שונות להתפלה .המתקן הראשון הוקם באשדוד וממנו
הבין־לאומית ,לאור השאלות הרבות והשונות שעמדו על הפרק, למדו את הטכניקות השונות להתפלת מי ים .מתקן ניסוי זה
ובכללן :כמה מים יש להתפיל? היכן כדאי להקים את המפעלים? התמקד בהתפלה בקנה מידה גדול וביכולת סילוק הרכז לים.
מה הגודל המיטבי של כל מפעל? האם המפעלים יספקו מים במסגרת הניסויים נבחנה האפשרות של שילוב המתקן עם
לערים בצנרת חדשה נפרדת או באמצעות המפעל הארצי? תחנת הכוח המקומית לייצור חשמל ,המסוגלת לספק מי גלם
האם צריך לחדש את תשתית אספקת המים בארץ כדי להעביר בטמפרטורה גבוהה יחסית .הניסויים בחנו טיפולים מקדימים
את המים המותפלים מהמתקנים לצרכנים? האם המשק יעמוד
בעלות הכלכלית של הפרויקט? מה יהיה מחיר המים לצרכן? מסוגים שונים ,המתאימים ביותר למי הים התיכון.
מהי הטכנולוגיה המומלצת להתפלה? מהי איכות המים הרצויה? מתקן הניסויים השני היה מתקן ״נור״ באזור המעיינות
כיצד ניתן לגייס חברות הנדסה בין־לאומיות להקמת המפעלים? המלוחים בכינרת ,שנועד להתפיל אותם .מתקן ההתפלה
האם המפעלים יהיו בבעלות המדינה או בבעלות פרטית? כיצד העתידי למי המעיינות המלוחים טומן בחובו יתרונות וחסרונות
יש לערוך מכרזים? מהו לוח הזמנים הרצוי להקמת המפעלים? גם יחד .היתרון העיקרי הוא שמי המעיינות צלולים ואינם
דורשים טיפולים מקדימים מיוחדים .החיסרון הגדול הוא סילוק
ועוד כהנה וכהנה שאלות.
