Page 364 - israel water resources
P. 364
פרק :16התפלת מים 357
השאלה הראשונה נוגעת לכמות המים הדרושה .התשובה טבלה :16.1נתונים עיקריים על מתקני ההתפלה .מחיר
לכך תלויה כמובן במאזן המים הכולל של מדינת ישראל .הפער המים נכון לאפריל ,2016 ,לאחר ירידת תעריף החשמל
בין הכמות הרצויה לכמות המצויה צריך להיות מושלם באמצעות (באדיבות רשות המים):
המים המלאכותיים .ואולם ,יש להגדיר את הפער הכמותי במגזר
החקלאי ,שאותו ניתן להשלים באמצעות מי הקולחים ,ואת מחיר תפוקה הזכיין ושיטת שנת המתקן
הפער הכמותי במגזר העירוני (בית ותעשייה) ,שאותו ניתן (ש״ח/ הקמה
להשלים באמצעות המים המותפלים .לשם הכנת תוכנית האב מ״ק) ההקמה (מלמ״ש) אשקלון
להתפלה נדרשה אפוא הכנת תוכנית אב כוללת למשק המים, 2005 פלמחים
וממנה ניתן לגזור את הפער הדרוש להשלמה באמצעות מתקני 3.10 VID — BOT 120 2007
התפלה .תוכנית אב דורשת כמובן הגדרה של תאריכי יעד שונים 2.70 Via Maris — BOO 90 2009 חדרה
(עשר ,עשרים וחמישים שנה) .משימה זו הייתה קשה לביצוע 2.60 127 2013 שורק
עקב הצורך להעריך במדויק את צריכת המים העתידית ,שהיא 2.10 H2ID — BOT 150 2015 אשדוד
עצמה דורשת הערכות דמוגרפיות ,הן של הישראלים והן של 2.60 SDL — BOT 100
הפלסטינים (שהרי שתי האוכלוסיות מחוברות זו לזו במערכת — BOTמקורות
צינורות מים ,ולא ניתן להפריד ביניהן) .זאת ועוד ,התוכנית
צריכה להיות גמישה ובעלת יכולת לקדם את פניהם של שינויים ęĕ ĕĚ ĦĘĠĦĐ ĘĞĠĚ ĕĜďĤđė ěĚĞĜ
ęĕēĕĘĚ ęĕĚ ĦĘĠĦĐ ĘĞĠĚ
דמוגרפיים או שינויים מדיניים בלתי צפויים. ĐĠĕē
בסופו של דבר הוכנה תוכנית אב להתפלה (פרטים בהמשך čđĥĕĕ
בפרק )17.4והוגדרה כמות המים המותפלים הדרושה .טבלה ĕĢĤČĐ ĘĕčđĚĐ ĦĕĘĦĞ
17.1מגדירה את תחזית האוכלוסייה ,טבלה 17.2מגדירה את ĐĚģĐ ĦĜĥ (2009) ĐĤďē
תחזית הצריכה ,טבלה 17.3מגדירה את תחזית מקורות המים, ĦĕĦĜĥ ĐģĕĠĝ ģīĚĘĚ 127
ובכללה המים המותפלים .המסקנה החשובה ביותר הייתה ěđĥĕģ
שבשנת 2020יחסרו כ־ 800–700מלמ״ש עבור הצריכה השוטפת ěđėĕĦĐ ęĕĐ ĐĘĠĦĐ ěĎĞĚ
של האוכלוסייה ,ובשנת 2050יחסרו כמיליארד וחצי מ״ק בכל Ĥđĥč ĦđĤđģĚ ěĎĞĚ
שנה .הערכה זו הביאה למסקנה שיש להקים מערך התפלה מיידי
בהיקף של 600מלמ״ש ,ויש להגדיל אותו עד שנת 2020להיקף (2009) ĐĤďē
ģīĚĘĚ 127 ĐĤďē
של 750מלמ״ש.
השלב השני בתוכנית האב להתפלה התמקד בתכנון ĐĕĜĦĜ
מערכת התשתית הארצית ,היינו בפיזור הגאוגרפי של מפעלי ęĤė ĘđĔ
ההתפלה ,בגודל של כל מפעל ובמערכות ההובלה .השאלה
העקרונית הייתה :האם לאפשר למפעלים החדשים לספק ěđģĤĕĐ
מים באופן עצמאי לערים הסמוכות בצנרת נפרדת? או שמא
לחייב אותם להתחבר למערכת הארצית? היתרונות לחיבורים đĠĕ-čĕčČ ĘĦ ěĥĕĞČĐĤ ĘČĕĤČ
העצמאיים הם :אספקת מים באיכות מעולה ,הקטנה של
מליחות הקולחים וצמצום הבלעדיות של חברת ״מקורות״ (כדי (2015) ģĤđĥ
ליצור תחרות במשק) .החיסרון של החיבור הישיר הוא היעדר ģīĚĘĚ 150
הגיבוי לאספקת מים מהמקורות הטבעיים כפי שהוא קיים כיום
במערכת הארצית ,היינו היעדר גמישות בתנאי לחץ (מלחמה). (2007) ęĕēĚĘĠ ěđĥČĤ ěĕĞĕďđĚ
בסופו של דבר הוחלט שיש לספק את המים המותפלים לצרכנים ģīĚĘĚ 90 ěđĕĢĘ
באמצעות המוביל הארצי בלבד .בעקבות זאת כלל פרויקט
ההתפלה לא רק את המפעלים עצמם ,אלא גם את החיבורים (2013) ďđďĥČ ĕėĦČĕĕĘĤĚģ ģĤđĥ ęĕĘĥđĤĕ
למוביל הארצי .בפני צוות המתכננים עמדו השאלות הבאות: ģīĚĘĚ 100
האם חיבור מפעלי ההתפלה למוביל הארצי מחייב את הגדלת
הקוטר של צנרת המוביל? האם צריך לחדש את כל התשתית ďđďĥČ
של הובלת המים הארצית או רק חלקים ממנה? כיצד ניתן
למקם את מפעלי ההתפלה מבחינה גאוגרפית באופן שיחייב ěđĘģĥČ ĦđĜĤĎ
חידוש מזערי של צנרת ההובלה? מהי עלות הצנרת שתחבר (2005) ěđĘģĥČ ĦĎ
את המפעלים למוביל הארצי? האם דרושות בריכות אגירה בצד
מתקני ההתפלה כדי שניתן יהיה לאגור בהן מים כאשר מערכת ģīĚĘĚ 120 ĔĐĘ
ההובלה תפעל בקיבולת מרבית? האם ניתן למקם את כל מפעלי
ההתפלה על חוף הים התיכון ,בהתחשב באילוצים של תוכניות ĐĚģĥĦĦĕĕĤĎģ
המתאר הארציות? עד כמה ניתן לקרב את המפעלים למרכזי
הצריכה העירונית כדי להקטין בכך את הצורך בהובלת מים ĐĒĞ ěđĤčē
למרחקים? האם ניתן לשלב את מפעלי ההתפלה עם מערכות
היניקה של מי ים לקירור תחנות הכוח לייצור חשמל? האם ניתן Ğčĥ ĤČč 0 10 20 Ěīģ
איור :16.9מפעלי ההתפלה במרכז הארץ (טנא ואחרים;2012 ,
.)Tenne et al., 2013