Page 368 - israel water resources

‫פרק ‪ :16‬התפלת מים ‪361‬‬

‫בעקיפין‪ ,‬המים המותפלים אפשרו להגדיל את הקצאת המים‬ ‫הרכז המסולק ממתקן ההתפלה לים מכיל את אותם‬
‫לחקלאות ולהרחיב את השטחים החקלאיים בפריפריה ואת‬ ‫המלחים שנשאבו מהים בתחילת התהליך במערכות היניקה‪.‬‬
‫הריאות הירוקות באזורים העירוניים‪ .‬הם גם גרמו להרמתם‬ ‫לכן‪ ,‬המלחים כשלעצמם אינם תוספת זרה לים ואף לא מפגע‬
‫של מפלסי מי התהום ולחידוש של נביעת המעיינות והזרימה‬ ‫סביבתי‪ .‬ואולם‪ ,‬ריכוז המלחים בתמלחת המסולקת כפול מריכוז‬
‫בנחלים‪ ,‬ובסופו של דבר הביאו לחידוש המערכות האקולוגיות‬ ‫המלחים הטבעי בים‪ ,‬ולכן יש לבחון את השפעתו על המערכת‬
‫ולשיקומן‪ .‬המים המותפלים הביאו להורדתה של מליחות המים‬ ‫הביולוגית‪ ,‬ובכללה בעלי החיים והצמחים‪ .‬קשה לקבוע את‬
‫בצנרת של אספקת המים העירונית (איור ‪ ,)3.7‬שיפרו את‬ ‫ההשפעה הישירה של ריכוז המלחים הגבוה על היצורים החיים‪,‬‬
‫איכות מי הקולחים (איור ‪ )3.10‬ועצרו את בעיית ההמלחה של‬ ‫שהרי החיים מתקיימים גם באגמים בעלי מליחות גבוהה או‬
‫הקרקעות ושל מאגרי מי התהום‪ .‬המסע התקשורתי שנוהל על‬ ‫נמוכה בהשוואה למי ים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬כדי למזער את התופעה‪,‬‬
‫ידי מקצת הארגונים הירוקים נגד מערך ההתפלה הסיט אפוא את‬ ‫הוחלט למהול את הרכז ככל הניתן בטרם סילוקו לים‪ .‬באשקלון‬
‫הדיון לנקודת מבט מצומצמת והתעלם מהתועלת הסביבתית‬ ‫ובחדרה נמהל זרם הרכז עם מי הקירור של תחנת הכוח לייצור‬
‫החשמל ביחס של ‪ .1:4‬באתרים האחרים מסולק הרכז באמצעות‬
‫הרחבה‪.‬‬ ‫צינור למרחק של כ־‪ 2‬ק״מ מהחוף‪ ,‬ושם הוא מפוזר באמצעות‬
‫דיפיוזרים‪ .‬במרבית האתרים הוא אינו ניתן לזיהוי במרחק של‬
‫‪ 16.5‬התפלת מים מליחים‬ ‫‪ 200‬מטרים מנקודת הניקוז עקב המיהול האינטנסיבי בים‬

‫פוטנציאל המים המליחים‪ :‬התפלת מים מליחים זולה כאמור‬ ‫והזרמים הטבעיים שלאורך החוף‪.‬‬
‫הבעיה הקשה יותר היא הכימיקלים שהתווספו למים‬
‫מהתפלת מי ים‪ ,‬ועל כן מעוניינת רשות המים להתפיל תחילה‬ ‫במהלך הטיפולים המקדימים והמאוחרים (‪Lattemann and‬‬
‫את כל המים המליחים הניתנים להפקה בארץ‪ .‬פוטנציאל המים‬ ‫‪ .)Hopner, 2008‬כימיקלים אלו כוללים חומרי הפתתה‪ ,‬שנועדו‬
‫המליחים באזורים הגאוגרפיים השונים של ישראל נבדק על ידי‬ ‫להשקיע את החומרים המרחפים במים בטרם יעברו דרך‬
‫גופים אחדים (גוטמן ואחרים‪ ;1992 ,‬מקורות‪1999 ,‬ב; נציבות‬ ‫הממברנות‪ ,‬וחומצות ומתכות‪ ,‬שנועדו לנקות את הממברנות‬
‫המים‪2000 ,‬א)‪ .‬מתברר שפוטנציאל המים המליחים מוערך‬ ‫לאחר תהליך ההתפלה‪ .‬לחומרים אלו השפעה שלילית על‬
‫ב־‪ 180‬מלמ״ש לפחות‪ ,‬מקצתם מי מעיינות ומקצתם מי קידוחים‪.‬‬ ‫הפלורה והפאונה בים‪ .‬אומנם הריכוזים נמוכים ביותר (במיוחד‬
‫פוטנציאל המעיינות המליחים מסתכם בכ־‪ 90‬מלמ״ש לפחות‪,‬‬ ‫באתרים שבהם נמהלים מי הרכז במי קירור של תחנות כוח)‪,‬‬
‫לפי הפירוט הבא‪ :‬מעיינות החוף הצפון־מערבי של הכינרת‬ ‫אך הם עדיין מצטברים ועלולים להזיק‪ .‬בסופו של דבר הוחלט‬
‫(מעיינות טבחה ופוליה) בסך הכול כ־‪ 20‬מלמ״ש‪ ,‬בעמק בית‬ ‫לאסור על מתקני ההתפלה את סילוק הכימיקלים לים ככל‬
‫שאן (מעיינות שוקק ומעיינות חוגה וחסידה) בסך הכול כ־‪30‬‬ ‫האפשר‪ ,‬ולפיכך מי השטיפה של הממברנות נאספים ומטופלים‪,‬‬
‫מלמ״ש‪ ,‬מעיינות חוף ים המלח (החלק המליח של עין פשחה‬
‫ושל מעיינות קנה וסמר) בסך הכול כ־‪ 35‬מלמ״ש‪ ,‬ומעיינות הגליל‬ ‫והבוצה נאספת ומסולקת לאתרים מורשים‪.‬‬
‫המערבי (בעיקר מעיין הנעמן) בסך הכול כ־‪ 5‬מלמ״ש‪ .‬הקידוחים‬ ‫תהליך התפלה דורש אנרגיה‪ ,‬מגביר את פליטת גזי החממה‬
‫המליחים מצויים כמעט בכל האגנים של מי התהום‪ ,‬בקרבת‬ ‫לאטמוספרה ותורם להתחממות כדור הארץ‪ .‬עובדה זו הובאה‬
‫אזורי השאיבה של המים השפירים‪ .‬שאיבת מי התהום המליחים‬ ‫כמובן בחשבון כאשר הוחלט להיכנס לעידן ההתפלה‪ .‬ההחלטה‬
‫גם תסייע לעצור את תהליך נדידתם לעבר אזורי השאיבה‬ ‫מבוססת על ההערכה שהרווח גדול לאין שיעור מההפסד‪ .‬עם זאת‬
‫של המים השפירים‪ ,‬ובכך ייפסק תהליך השחתתם‪ .‬פוטנציאל‬ ‫מן הראוי למזער את צריכת האנרגיה כדי לצמצם את פליטת גזי‬
‫הקידוחים המליחים מסתכם ב־‪ 90‬מלמ״ש לפחות‪ ,‬לפי הפירוט‬ ‫החממה‪ .‬מזעור צריכת האנרגיה רצוי כמובן גם מבחינה כלכלית‪,‬‬
‫הבא‪ :‬גליל מערבי — כ־‪ 5‬מלמ״ש‪ ,‬עמק יזרעאל — כ־‪ 5‬מלמ״ש‪ ,‬חוף‬ ‫ואכן מאמץ רב הושקע בכך (מסגרת ‪.16‬ג)‪ .‬התוצאות‪ ,‬ללא כל‬
‫הכרמל — כ־‪ 15‬מלמ״ש‪ ,‬אקוות החוף — כ־‪ 35‬מלמ״ש‪ ,‬השוליים‬ ‫ספק‪ ,‬מרשימות ביותר‪ :‬בשנת ‪ 1970‬היה צורך בכ־‪ 16‬קו״ש עבור‬
‫המערביים של אקוות ירקון־תנינים וסביב אגן באר שבע (כולל‬ ‫התפלת ‪ 1‬מ״ק מי ים‪ ,‬ואילו בשנת ‪ 2008‬ניתן היה להסתפק בכ־‪4‬‬

‫מישור רותם) — כ־‪ 30‬מלמ״ש‪.‬‬ ‫קו״ש להתפלת ‪ 1‬מ״ק (‪.)Elimelech and Phillip, 2011‬‬
‫מתקני ההתפלה תופסים שטחים יקרי ערך לאורך קו‬
‫מפעלי התפלה למים מליחים‪ :‬בפרק ‪ 3.4‬מתואר השיקום‬ ‫החוף‪ ,‬מחייבים פריסת תשתיות ביבשה ובים ויוצרים רעש‪ .‬אלו‬
‫הם מפגעים שלא ניתן להימנע מהם‪ ,‬הגם שיש בהם משום פגיעה‬
‫הפיזי של משק המים‪ ,‬ובכללו התפלת המים המליחים‪ .‬בין השנים‬ ‫ישירה בסביבה‪ .‬גם בנוגע אליהם ננקטו צעדים ממשיים למזעור‬
‫‪ 2012-2008‬גדלה אספקת המים המותפלים שמקורם במי תהום‬ ‫הנזק‪ .‬חלק מהמתקנים הוקמו בסמוך לאזורי תעשייה (פלמחים‪,‬‬
‫מליחים מאפס ועד ‪ 60‬מלמ״ש (לא כולל את המפעלים הוותיקים‬ ‫ושפד״ן) או בשטחי תחנות כוח לייצור חשמל (רוטנברג וקצא״א‬
‫באילת)‪ .‬עד שנת ‪ 2020‬תגדל כנראה כמות המים המליחים‬ ‫באשקלון‪ ,‬אורות רבין בחדרה‪ ,‬אשכול באשדוד)‪ ,‬וכולם הוקמו‬
‫באופן קומפקטי ביותר (‪ 70‬דונם למתקן) כדי להקטין את‬
‫המותפלים ותגיע ל־‪ 100-80‬מלמ״ש‪.‬‬ ‫הפגיעה בקו החוף‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬צנרת המים הוטמנה בקרקע‪,‬‬
‫שני מפעלי ההתפלה העיקריים למי תהום מליחים הם‬ ‫והפגיעה בנוף תוקנה באמצעות עבודות שיקום‪ .‬בכדי למנוע‬
‫מתקני להט וגרנות בדרום מישור החוף‪ ,‬ליד קריית גת ואשקלון‪,‬‬ ‫נזקי רעש נבנו מערכות בידוד סביב המשאבות‪ ,‬ותקן הרעש של‬
‫בהתאמה‪ .‬מפעל זה‪ ,‬הנקרא גם הנקז המזרחי‪ ,‬מטפל בכתם‬
‫המליחות הגדול שבשוליים הדרום־מזרחיים של אקוות החוף‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ברמה של ‪ 60‬דציבל‪ ,‬נשמר‪.‬‬
‫(איור ‪ .)8.23‬שני המפעלים מפיקים יחד כ־‪ 30‬מלמ״ש‪ ,‬היינו‬ ‫פרט לכל המפגעים הסביבתיים המפורטים לעיל והצעדים‬
‫הפרטניים הננקטים כדי למזער את הנזקים‪ ,‬מן הראוי להדגיש‬
‫את התועלת הסביבתית של מערך ההתפלה‪ .‬נוסף על תרומתה‬
‫לפתרון משבר המים הקשה (פרק ‪ ,)2‬ההתפלה תרמה לשיקום‬
‫האקולוגי של שמורות הטבע ושל השטחים הפתוחים בישראל‪.‬‬